|
|
Page:74
מורכבת רובה ככולה משונאינו . מעבר 1 השני של הירדן — הלגיון הערבי . מבחינת הכנתם להדוף את ההתקפה , כבולים היהודים בידיהם וברגליהם . המצב המדיני בארץ נתון בסכנה מחמת היעדר טאקט נפשע של הוועד הלאומי עצמו : לאחר שהוא הביע את אימונו כמחברו של ה"ספר הלבן , " במחברן של הגבלות העלייה , במחברה של ה"סוכנות הערבית , " בבעל חסותו של הא' ריצ'מונד \ ב"שותפו" של הדין וחשבון של ז'נווה , וכן הלאה , וכן הלאה , וכן הלאה , — אישר מוסדו הנבחר של היישוב , רשמית וביודעים , כל מה שעליו מחו הציונים במשך חמש שנים ; הוא יצר תקדים , המצדיק מראש את כל הפרותיו הבאות של המאנדאט . בו בזמן מתקרב מועד הגשמתה של המועצה המחוקקת , שבה יהיו 10 ערבים ו 2 יהודים , ואשר בה ייכנסו כל הערבים הללו , ללא הבדל "מפלגות , " בכוונה אחת — להיאבק נגד ההתקדמות היהודית ; ואז עוד נשמע פקודה ישירה ושאינה משתמעת לשני פנים , שתבוא מז'נווה , מפיו של בעליה החוקיים של ארץ ישראל — מועצת חבר הלאומים . פלישתם של המתבוללים לסוכנות היהודית תשחק את האפשרות האחרונה של הגנה מדינית עצמית . בו בזמן אין היא מלווה בשום הבטחות כספיות מוגדרות . מצד אחר , התלהבותן של הפדרציות הציוניות נוכח חיסולה של מורשת הרצל מוסברת על ידי תקווה אחת כמוסה , אד רווחת : להשתחרר מן החובה המענה של קיבוץ פרוטות ולהעביר את עול התקציב על שכם העשירים , שלא הבטיחו כלום ... ואולם גם הנכונות הזאת עצמה של הפדרציות למכור את ריבונותו של הקונגרס , את משאת הנפש הלאומית והמצווה הדמו קרטית , בעד מחזה שווא של זהב — מעידה על התמוטטותה המוסרית של הקצונה הציונית , על פשיטת הרגל הרעיונית של ההמונים הציוניים , על הפיכתו של העם לעדר . אין שום ; חג . יש רק מעשה אדריכלות גדול — במורד הר געש מהבהב ; יש דמיון שווא המוני , שלרגעים מזכיר טירוף המוני ; ויש , קודם כל , קלות דעת מופלגת , עם הארצות של מנהיגי התנועה והיישוב , ומסביבם — חנופה חסרת מצפון , התרפסות שאין דוגמתה ופחדנות עלובה . האורח השחור צודק . תנועה מבריאה מתחילה ברגע הנכון .- לפני החורבן , כשעדיין , ייתכן , שלא נתאחרה השעה . 4 ריצ'מונד , ארנסט , לשעבר אדריכל מטעם מוסדות ה"ואקף" ( הקדשים ) במצרים , הובא לארץ על ידי רונאלד סטורס , מושל ירושלים , לדווח על המקומות הקדושים למוסלמים בארץ ישראל , . 1919-1918 ב 1920 נתמנה על ידי הרברט סמואל למומחה מטעם הממשל האזרחי לענייני ערבים . הזדהה עם מדיניותו האנטי ציונית של המופתי האג' אמין אל חוסייני . התפטר ממשרתו ב , 1924 אך חזר לארץ ב 1927 ושימש מנהל מחלקת העתיקות עד . 1937
|
|