|
|
Page:54
השמירה על הסדר במקום זה לז'אנדארמריה היהודית . על בסים הסעיפים העיקריים האלה אני עומד גם היום וממליץ עליהם במפגיע לכל אלה , שמצד אהד אינם רוצים בשחיטת יהודים , ומצד אחר מסוגלים להסיק מסקנות ממצב העניינים הממשי , כלומר , לכל אלה שלב להם בחוה וראש על הכתפיים . באחת הישיבות של מרכז ציוני רוסיה נשמעו נגד התכנית הזאת , בדרך אגב , הטענות הבאות j בעת פלישות מסוג פטליוראי זה אין לעשות הבחנה בין " חזית" לבין "עורף , " שכן ההתקדמות מתבצעת בלא סדר והסכנה העיקרית הנשקפת ליהודים היא לעיתים קרובות בשעת הקרב על העיר , או עוד לפני בואם של המורדים , ויש סכנה , שהז'אנדארמריה עלולה להתאחר . ולבסוף , יש סכנה , שאנשי הפלוגות הבלתי סדירות ישתכרו והם עצמם יתנפלו על הז'אנדארמריה היהודית ויחסלו אותה . בכל אלה יש הרבה מן הנכון , אולם אין זה שייך לעניין . גם במסעותיו של צבא סדיר המציאות לעולם נושאת אופי של תוהו ובוהו יותר מכפי שהיא נראית בתכניות שעל גבי הנייר . כבר למחרת היום מתחילים להתרחש דברים בלתי צפויים . למעשה העניין הוא דווקא בכר , שביום הראשון יזרמו לשטח המאויים כמה אלפי יהודים חמושים . איך אמנם יפעלו לאחר מכן , אם בהתאם לתכנית ואם לאו , אם בת 1 אם עם הצבא ואם בלעדיו — זאת תראה המציאות , ואין טעם לנחש . אם אמנם יצילו את כל היהודים , או רק מחצית מהם , או חלק קטן מהם בלבד — זאת יוכח בעליל בבוא היום ; ואפילו יינצל אחד ויחיד , גם זו לטובה . ואם יפלו חלל מידי הבולשוויקים או מידי התיירא מאקים — - אין מנוס מכך . "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו . " ב 1921 רוכזו לאורך הגבול הדרומי של רוסיה , מלוצק עד אקרמן , כמה אלפי יהודים צעירים , שלא פחדו ולא דרשו ערובות להצלחה , אלא פשוט הבינו , כי המשימה העיקרית היא להגיע ל ש ם עם רובה ביד . ואילו היתה פלישת חיל הפרשים של פטליורה נערכת במארס , 1922 כפי ששוער , ולא בנובמבר , 1921 כפי שקרה הדבר , היתה קמה הז'אנדארמריה היהודית וממלאה את תפקידה , הגדול או הקטן . מצב זה עלול לחזור ולהתרחש ותיךרש אותה תשובה עצמה . בשל מורך לב אפשר להשתמט ממנו , אך תשובה אחרת אין . 2 היידאמאקים ( נוודים בלשון הטאטארית ) — כינוי לקוזאקים שסירבו ליהפך לאיכרים . הם הירבו לפרוע ביהודים , והטבח הגדול ביותר נערך על ידם באומאן בשנת , 1768 בפיקודו של ההטמן גונטה .
|
|