sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:48

של האפשרויות . במושבות "יק"א" בשומרון מקיפה האדמה המעובדת 22 , 000 דונאם , והאוכלוסייה ( ב 2 , 288 — ( 1923—1922 נפש . לפי חישוב זה , במספרים עגולים , יש תושב אחד לכל 10 דונאמים . מכיון שבמושבות יהודה של "יק"א" צפופה האוכלוסייה הרבה יותר , בעוד שבגליל היא דלילה יותר , הרי יש לראות את השיעור בשומרון בחזקת ממוצע ( למושבות המאוכלסות בעלי משפחות . ( היחס הזה פותח סיכוי לאוכלוסייה חקלאית של חצי מיליון ויותר . איני יודע , אם יש צורך — למען הקורא בעל מצפון — להוסיף גם כאן , כי הסיכומים האלה אינם טוענים לשום דיוק . אבל דבר אחד ברור 1 בארץ ישראל קיימת אפשרות אובייקטיווית לתנופה רחבה מאוד של התיישבות חקלאית על אדמות שאינן תפוסות ע ל י ד י איש . מדיניות קרקעית בריאה היתה גם צריכה להתחיל בהן . אבל זה אינו אפשרי , כמובן , כאשר יש צורך לקנות מה שנמכר היום על סמך סיבות מקריות . בחירה בשעת רכישה חופשית אינה אפשרית . בחירה , זאת אומרת מדיניות קרקעית נכונה , אפשרית רק בעזרת התערבות ממשלתית . בישיבת ועדת המאנדאטים שאל אחד החברים את אדון סמואל , מדוע אין מעמידים לרשות היהודים אדמות פנויות . אדון סמואל ענה ( עמוד , ( 69 כי " הוא אינו רואה איך אפשר לנקוט שיטה זו בלא להיזקק להפקעות . " בהשמיעו מל « 1 נמלצת ז 1 חשב , כנראה , שהעניין מוצה . דעתנו אינה כזאת . אפילו התורכים משכבר הימים לא נתייראו ממלה נמלצת , כשהיה מדובר באדמה מוזנחת . באותה ז'נווה הזכיר אותו אדון סמואל "את החוק , לפיו הופכת כל קרקע שאין מעבדים אותה במשך שלוש שנים לרכוש המדינה . " והוא הוסיף < " זהו חוק תורכי , ועם זה חוק מצויין ; אפשר היה להפעיל אותו בצורה מועילה אפילו באי אלו מדינות באירופה . המינהל ( הארץ ישראלי ) הזהיר את הבעלים הפרטיים , מפני הפעלתו של החוק , אם הם לא יעבדו את אדמותיהם ; אבל , פרט ליוצא מן הכלל אחד , לא יו ^ ם החוק כלל ( עמוד . ( 57 לשווא . נהפוך הוא , מן הדין היה להציב את החוק ה"מצויין" בבסיס כל השיטה הקרקעית . אם גם ב"אירופה" היה הדבר הזה עשוי להיות מועיל , הרי בארץ , שנועדה על פי המאנדאט "להתיישבות חקלאית אינטנסיווית , " היה זה הכרח הגיוני ממש . ספק אם נכון הוא אפילו להשתמש במקרה הזה במלה "הפקעה , " שקיבלה בשימוש של ימינו גוון מיוחד , ובעצם הפוך — תפיסת המדינה דווקא של קרקעות מעובדות מאוד . אופי כזה נשאו הרפורמות האגראריות שנעשו לפני שלוש שנים בצ'כוסלובקיה , לאטוויה , אסטוניה — מדינות לא סוציא

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help