|
|
Page:45
על הרפורמה הקרקעית המדיניות הקרקעית שלנו בארץ ישראל היא בלתי נכונה ומסוכנת , ולא נוכל להמשיך בה זמן רב . היא בלתי נכונה לא מחמת רצוננו הרע , אלא באשמת הנסיבות : פרט לזה , היא כשלעצמה הניבה כמה תוצאות משמחות . אך עצמ השאלה היא , האם תוכל בעלותנו על הקרקע לגדול על פי אותה שיטה גם להבא , באותה התמדה ובאותם ממדים , הדרושים למטרתנו הסופית . אני משער שהיא לא תוכל . בדרך עומדים שני מכשולים : הראשון — הפינאנסי , השני — החברתי מדיני . החולשה הפינאנסית לגבי רכישות הקרקע שלנו ידועה זה מכבר . בעד אדמות נהלל שילמנו בשנת , 1921 בממוצע , כארבע לירות בעד דונאם ; בעד אדמות נוריס למעלה מ 7 לירות : מ 400 עד 700 רובלים זהב בעד דסיאטינה . והנה , בתוך כר , תיאור מה שהיתר , נהלל בעת הרכישה : מתוך 21 , 700 דונאמים היו 2 , 500 "גבעות , נטולות צמחייה 4 , 600 , " "גבעות מכוסות סבכי שיחים 4 , 000 , " "אדמה הררית 3 , 000 , " היה צורך בכלל להשאיר בחכירה לערביים מקומיים לשש שנים ; רק 3 , 375 דונאמים של "אדמה ראויה למטעים" ו 800 "שדה שלחים . " מנקודת מבטו של כל איש משק טוב הרי מחיר כזה תמורת אדמות כאלו הוא בגדר סיוט . אבל זה עדיין אינו הכל . לרגל התקרית בעפולה הסביר לנו סופרנו בארץ ישראל , איר הצליחו להגיע לכד , ש 70 משפחות ערביות "עזבו בקלות יחסית" את המקום . "ניתנו להם באותם התנאים , שהיו מקובלים עד כה בעפולה , חלקות לשימוש בחכירה בנחלות אחרות של אותו אפנדי . חוץ מזה , ניתן לכל משפחה סכום מסויים בלירות מצריות במזומנים . " ומעניינת עוד יותר עדותו של אדון סמואל לפני ועדת המאנדאטים בנוגע לאדמות כברה ( זכיון 1 מידת קרקע רוסית ישנה בשווה ל 1092 הקטאר .
|
|