|
|
Page:32
השאיפה להלאים משק שכבר נוצר י האמצעים לכך הם מאבק , לחץ , מהפכה . לשם יצירת איים דמויי קומונות בתוך הים הבורגני או פשוט הפאטריארכאלי נחוצים אמצעים אחרים , שאין בינם לבין מאבק , לחץ ומהפכה ולא כלום . העיקרי שבאמצעים אלה הוא כספים , שאינם מצויים אצל הפועלים , ומשום כך עליהם לקבלם משכבות ציבור אחרות ; עם זאת עליהם לקבלם לא בדרך של הוצאתם בכוח , — מה שלא יעלה על הדעת בתנאי חיינו , אלא בדרך של הנמקה , והנימוק היחיד המתאים לכך הוא שיתוף האינטרס הלאומי . כאן אין זכר למלחמת מעמדות , כאן מדיניות של ברית לאומית . בשום דבר לא מצא לו ביטוי בהיר כל כך אופיר . הלאומי הצרוף של תנועת ה"שמאל" הציוני כמו בסכסוך היהודי ערבי . הגורם המעורר העיקרי של הסכסוך הזה — ושוב מכוח הנסיבות — הוא לא בעל הרכוש היהודי , אלא הפועל היהודי . מנקודת מבט ערבית טמונה כל הסכנה בלחץ העבודה העברית , לא בלחץ ההון היהודי . קודם כל משום שבעלי ההון מועטים והעובדים מרובים . אפילו לעם הארץ גמור ברור הדבר , שעליית סוחרים ותעשיינים לא תיצור לעולם רוב יהודי : רק עלייתם של בעלי ידיים עובדות עשויה להביא לידי הכרעה מספרית של יהודים . אך גם מנקודת מבט כלכלית גרידא , נושאי הסכסוך האובייקטיוויים הם רק היסוד הפועלי . בין האפנדי , המוכר את הקרקע , לבין רוטשילד , הקונה אותה , לא תיתכן כל התנגשות . אפילו בונד , לו פלוני מלודז' בכספו בית חרושת לטקסטיל בתל אביב , עדיין אין זו סיבה לעוינות . הסכסוך מתחיל מן המחלוקת על כוח העבודה בבית החרושת — היהא זה יהודי או ערבי . עד זה לא מכבר אף לא ניסו הפועלים העברים בארץ ישראל להסוות את האמת הזאת . היה זמן כאשר הסיסמה המוכרזת הרשמית היתה : כיבוש עמדות העבודה העברית במושבות , — כיבוש , משמעו אז היה דחיקה החוצה מעמדות אלי כמה אלפי פלאחים . בשנת 1920—1919 היתה בשימוש סיסמה עוד יותר בולטת — "עבודה טהורה , " טהורה במובן הלאומי ההומוגני : הכלל היה אז — אין מקבלים את העבודה , אם זו עבודה מעורבת . עכשיו נעשו ה"שמאליים" בנידון זה זהירים יותר , אך עצם שליחותם לא נשתנתה . את בתי היהודים בונה עכשיו '' משרד לעבודות ציבוריות , " אך עד המלחמה היה משלח יד זה בידי הערבים . ירקות וביצים מספקות כעת לתל אביב ולירושלים קבוצות הסביבה , ואילו בשנת 1920 עדיין סיפקו זאת אך ורק הערבים . שום דקלום , שום דיפלומאטית ( כגון , קבלת אחוז זה או אחר של פועלים ערביים במסגרת עבודה "עצמית" זו ) אין בהם כדי לטשטש את עצם העניין . במובן הלאומי מקיף הסכסוך , כמובן , את שני המחנות הלאומיים בשלימותם ; אך בחזית הכלכלית זהו קודם כל סכסוך בין הפועל היהודי לבין הפועל הערבי . ובמאבק זה מתנהגים הפועלים
|
|