|
|
Page:23
ללא תכנית אם האדון הרטגלאס י — ובכך אין לפקפק — הסביר במדוייק את מצעה של קבוצת "על המשמר , " שנרצחה בוועידת וארשה ( מאמר על כך ימצא הקורא בגליוננו זה , ( לא נשאר אלא לומר , שתבוסתה של אותה קבוצה היתד . בלתי נמנעת . בעמדת "על המשמר" בלבד אין די כדי להלהיב המונים , ודרושות קודם כל תשובות חיוביות ; במיוחד , כשנוצר בפועל מצב , התובע מוצא ממנו . ושום מוצא ממצב זה אין קבוצת "על המשמר" מציעה , אם לשפוט זאת , הן על פי מה שמסר האדון הרטגלאס והן על פי ידיעות אחרות . עמדתה כשלעצמה — מעוררת אהדה . הקבוצה עומדת על עקרון הנבחרות , שבלעדיו , כמובן , לא רק תתנוון התנועה , אלא פשוט תיפסק . הקבוצה מזהירה באומץ הראלי לשבח מפני הערכה מופרזת של ה"טיפוס החדש" של העולים . הקבוצה משתדלת להזכיר , שאפילו בתנאי עלייה "המונית" — יותר נכון , בייחוד בתנאי עלייה "המונית" — אין לנהל את העניינים בקריאות " הידד , " אלא שדרושים פיקוח , הנהגה ובחירת החומר האנושי . כל זה טוב מאוד , אך אין בזה תשובה על השאלה , שהועלתה על ידי החיים — דווקא י הרטגלאס , מכסימיליאן אפולינארי , ( 1953-1883 ) ממנהיגי הציונות בפולין ונשיא ההסתדרות הציונית בפולין , ציר הסיים הפולני , ( 1930-1919 ) עלה לארץ ישראל ב . 1940 מנהל כללי של משרד הפנים בממשלה הזמנית . 2 בשנות ד , , 20 בפולין הקונגרסאית , נתפצלה מפלגת הציונים הכלליים לשתי סיעות , האחת "על המשמר , " בראשותו של יצחק גרינבוים , ו"עת לבנות , " בהנהגתו של ליאון לויטה . בראשיתו חל הפילוג על רקע התכנית להרחבת הסוכנות היהודית : " עת לבנות" תמכה בה , בעוד ש"על המשמר" הצטרפה למחנה שהתנגד לה . לאחר שקמה הסוכנות היהודית ב 1929 נמשר הפילוג על רקע חילוקי דעות אידיאולוגיים חברתיים : 'יעל המשמר" נטתה לתנועת הפועלים ואילו "עת לבנות" נתגבשה למפלגת המעמד הבינוני וחסידת היוזמה הפרטית .
|
|