sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:17

לא ל"אלמנט" הזה , היונק כוחו מן ה"ספסרות והקוניוקטורה , " ייחלו החי חברת המופת החדשה , שהיה בדעתם להקים בארץ ישראל . במסגרת מסכת העלבונות שהטיחו עסקני "אחדות העבודה" כלפי בני העליה הרביעית נמצא להם בעל ברית נאמן בד"ר וייצמן . הם דיברו בגנות "מוכרי הכפ תורים משניפישוק , " וביטוי עז להווי המאיים העומד להירקם נתן י . לופבן : "העליה הרביעית מופיעה לעינינו כעין הפשרת שלגים , המעלה את הנהר על גדותיו ויוצרת שטף עכור , אבל איננה פותחת מעיינות תהום , מפכים ומפרים ... האידיאולוגיה המנסרת סביבם מבשרת סכנה לכיבושי הציונות וכיבושי ציבור הפועלים . לא מהמעמד הבינוני צפויה הסכנה , אלא מאלה הלוחמים את מלחמתו , כביכול , ותובעים את זכויותיו . " ( הפועל הצעיר , תרפ"ה , מס' ( . 28 ואילו ד"ר וייצמן עלב ביוצאי נאלבקי ודזיקה ( הרחובות דחוסי האוכלוסין היהודים ברובע היהודי של וארשה בטרם עלה עליהם הכורת , ( וראה בהם "אנשי פרנסות אוויר , " שכל עצמם אינם אלא מעמסה על משק הארץ ומעיבי ההוד הרוחני שהיישוב העברי מקרין על סביבותיו . היחס אל העליה הרביעית משקף פולמוס בעל צביון אחר שניטש שנים רבות ברחוב הציוני . בה בשעה שד"ר וייצמן , ברוח רבו אחד העם , ומפלגות הפועלים , על פי החזון הסוציאליסטי , דגלו בעקרון ה"עליה הסלקטיבית , " מתוך שראו בציונות לא רק משימה להצלת יהודי המצוקה מן הגלות , אלא גם באספקלריה של עיצוב חברה חדשה , מתוקנת , ליצירת טיפוס עברי שיהא משוחרר ממומי הגולה , אמון על עבודה פרודוקטיבית , עצמית ו"מכובדת , " הרי תפיסתו של ז'בוטינסקי היתד . שונה לחלוטין ; הצלת יהודים , בגוף ממש , היתה המטרה הראשית שהוא קום לו לנגד עיניו . הקמת חברה חדשה , בעלת ערכי רוח ומוסר נעלים , שאותה הוא הועיד לשלב ה"ציונות הדוממת" בימים יבואו , היא בגדר "מוסיקת העתיד , " ומשום כד הוא דגל בעליית "כל דיכפין , " בלא לבדוק בציציות מהותו הפנימית של היהודי . הוא לא העלה מעולם על דעתו שניתן לכנות את המוני בית ישראל בגולה הדוויה בשם "אבק אדם , " כהגדרתו של ד"ר וייצמן בקונגרס הציוני ה . 20 הקונגרס הציוני ה 14 בווינה באוגוסט 1925 עמד בסימן התחדדות היחסים המעמדיים ביישוב העברי ובסימן גאות העליה הרביעית , הציפיות ממנה ומסקנות כשלונה . הואיל ועמדות המפלגות היו שנויות במחלוקת הורגשה בדיוני הקונגרס מתח ניכר . הסיעה הרוויזיוניסטית היתה קטנה ( ז'בוטינסקי היה ציר המפלגה היחיד שנבחר , אך בימי הקונגרס נצטרפו אליו עוד שלושה צירים , ( אך לא מבודדת ; עם מחנה הביקורת נמנו אנשי "עת לבנות" מפולין , חלק מן הציונים הכלליים וצירי "המזרחי . " מפלגות השמאל הואשמו בניהול מלחמה נגד המעמד הבינוני , בשאיפת השתלטות וברדיפת יריבים , ועיקר הטענות הופנו אל המשקים החקלאיים , הקבוצות ומושבי העובדים , הנוהגים כטפילים , חיים על חשבון הקרנות הלאומיות ומבזבזים את כספי התרומות מתוך הפקרות . רבים שללו את יסוד קיומם של המשקים , שנשאו את נפשם לניסויים סוציאליסטיים כושלים , שאין בהם ברכה והשפעתם מזקת . מנהיג " המזרחי" יהושע השל םארבשטיין חולל סערה בקונגרס בכנותו את היישובים " קעסט קינדער" " ) בנים הסמוכים על שולחן אביהם , ( " ובעקבות הביקורת הקשה החליט חבר ההנהלה הציונית הממונה על מחלקת ההתיישבות בארץ , ד"ר ארתור רופין , להתפטר . דברי הביקורת היו מוחצים משום שהם היו מבוססים על עובדות , ומה שחרד . ליריבי השמאל במיוחד היה הקיפוח הזדוני שממנו סבלו מושבי המעמד הבינוני , כגון

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help