sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:189

הספקית הראשית של הצלי . בראש התנועה עמדו ההינדי הלאומיים החשובים ביותר של הזמן ההוא ; תעמולתם היתה דומה בדיוק גמור לתעמולה המוכרת לנו נגד השחיטה היהודית . ואולם פעמים היה האנטאגוניזם לובש גם צורות אחרות — רציניות מכל נקודת מבט שהיא . בתחילת המאה ניסתה ממשלת אנגליה לתת מעין " ) National Home בית לאומי , ( " לכל הפחות לחלק מן המוסלמים בהודו : גלילות אחדים של בנגאל , שבהם מהווים המוסלמים רוב , הופרדו לפרובינציה מיוחדת . הבראהמינים השיבו על כך בפעולות טרור , בפוגרומים ובחרם , עד שנכנעה הממשלה ולמרות מחאות המוסלמים הקימה מחדש את בנגאל האחידה והבלתי מחולקת . אין כאן מקום לפרוס בהרחבה את יריעת תולדותיה של איבה זו ; מספיק לציין את סגולתה העיקרית — הצד התוקף היה תמיד הצד הבראהמיני , המוסלמים רק הגיבו כדי להתגונן והצטדקו . לשון אחר , מצבם של המוסלמים בהודו הוא מצב טיפוסי של מיעוט , ועל כן הלך נפשם הפוליטי הוא ביסודו אותו הלך נפש טיפוסי של כל מיעוט . המיעוט מתיירא תמיד ובכל מקום מפני אוטונומיות מקומיות , מתיירא להישאר פנים אל פנים עם הרוב בחדר סגור ומסוגר , ומשום כך הוא מטפח תמיד רגשי אהדה כלפי הווי צנטראליסטי או קיסרי , — לא מחמת נטיית הלב , כי אם מחמת המורא , שהוא מוצק הרבה יותר . ועל כן ייצגו מוסלמי הודו עד סוף המלחמה , כולם כאחד ולמרות כל העלבונות , כגון פרשת בנגאל , את מבצר העוז המוסרי היחיד , שהיה ברשותה של אנגליה בהודו . החל בשנת 1919 כאילו נשתנה הדבר , כאילו עלה בידו של גאנדי להשלים בין הבראהמינים לבין המוסלמים ; בראש התעמולה האנטי בריטית כאילו הופיעו גם מנהיגים מוסלמים r כל זה קרה מסיבות , שלא נעמוד עליהן , קודם כל , משום שנתברר , שהן בלתי עמוקות וחולפות . השלום נמשך שלוש שנים בלבד ; החל בשנת 1922 שוב החלה התמונה הישנה מתחדשת בהדרגה , שוב החלו מבצבצות ועולות ידיעות על פוגרומים נגד המוסלמים , ובהודו המוסלמית שוב ניכרת משיכה לעבר לונדון ופחד מפני סיכויי הודו להגיע לעצמאות . מובן , שבתפנית זו לאחור , מילאה תפקיד גדול ( אף אם לא תפקיד ראשי ) ההתפתחות הבלתי צפויה בפרשת הכאליפות . היא גרמה בהודו למבוכה גדולה . החל בשנת , 1919 ובייחוד מאז הופעתו של קמאל פחה , נטלו מוסלמי הודו על עצמם תפקיד של מגיני תורכיה , ודווקא כשהם משמשים בתור נטורי נחלת האבות של הכאליף . לא אחת שיגרו הם ללונדון תזכירים ומשלחות ונושא הכרזותיהם הוא , ששיעבודה של תורכיה כמוה כשיעבודה של הכאליפות , וזאת האיסלאם לא יסבול ; אנו דורשים את החזרת מלוא עטרת תורכיה ליושנה , כדי ששוב יהיה הכאליף שליט בלתי תלוי ורב עוצמה . אגב , בראשון

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help