|
|
Page:165
נמשכים אל עניינים של מה בכך , נוסח עסקי החומר של "זובאטוב , " וחוזרים בנפש חפצה על המליצות הציניות , שלפיהן חשובים עשרה עשירים הרבה יותר מן הלהט הלאומי . משום כך , כדי ליצור הלך נפש של לחץ מדיני , תידרש תעמולה נמרצת , אפילו עבודת חינוך במשך חודשים רבים . אופייה של ההכנה לקראת המתקפה יובהר לנו , אם נבחן מקרוב את טיפוסי האנוש שעמהם יהא עלינו לבוא במגע . מספר הטיפוסים האלה ארבעה . הראשון — טיפוס המהגר היהודי . אף על פי , שלמעשה , אין ההגירה היהודית גדולה היום בשל השערים הנעולים , הרי , אל נכון , מעולם לא היה רעב ההגירה בקרב העם גדול כל כך , כפי שהוא עתה . לגבי כל מאות אלפי המהגרים בכוח אלה אופייני דבר אחד ומיד : הם חדלו לראות בארץ ישראל את הסיכוי הרציני לעליה . עד לפני שלוש שנים עוד היה שמה של ארץ ישראל השם הראשון שעלה על דעתם כל אימת שעלתה השאלה : "לאן אני נוסע כשאך יכון הסדר . " עכשיו הם מייגעים את מוחם לגבי הדרך שבה ניתן למצוא " asyi " ( מקלט ) בניו יורק , בארגנטינה , באוסטרליה — בוררים ובודקים במחשבתם את כל האטלאס של כדור הארץ , אך מארץ ישראל , עם זאת , פשוט ובתום לב הם מתעלמים . איך שהוא השלימו הכול עם ההכרה שארץ ישראל כאילו אינה שייכת לעניין , שהכתובת "בית" על שעריה היא בגדר מליצה נבובה , שהציונות היא חפץ אמנותי יקר ערך עד למאוד לחובבנים לא רבים , אך לא נסיון רציני לפתרון הבעיה היהודית . הקשר בין Judennot ( צרת היהודים ) לבין Judenstaat ( מדינת היהודים ) — שעליו הושתת כל הפאתייס , הן של פינסקר והן של הרצל — ניתק . משימת השעה היא לחדש את הקשר הזד . בהכרתם של המוני בית ישראל , כי לאמיתו של דבר הקשר קיים . אם אכן מודים בכך , שבתנאים נאותים יש בכוחה של ארץ-ישראל לאכלס , ולוא גם מיליון אחד בלבד של עולים , הרי בפוטנציה מצויה היום בשטחה אותה פיסת קרקע או עמדת משק שעליה זכאי כל אדם מכלל אותו מיליון להכריז : "זו שלי , החזירוה לי . " גם את הצהרת באלפור לא העלו במחשבה כדי שתשמש סתם מגילה המוענקת לאיזה שהוא עם ישראל מופשט וחסר ממשות , אלא בחזקת שטר קניין המועבר לכל אדם במוחש מכלל אותו מיליון , או שני מיליונים או ארבעה מיליונים . יש לעורר שוב אצל ההמונים אותה תחושת "שלי ; " במקום יראת כבוד אדישה יש לעורר הלך רוח של שקיקות קמצנית , — אלפי ידיים מושטות לעבר ארץ ישראל בטענה ובדרישה . - היכן 1 סרגי ואסילביץ' זובאטוב היה ראש הבולשת במוסקבה שהתיר את התארגנותו של איגוד מקצועי , ששם לו למטרה לשפר את תנאי עבודתו ומעמדו החומרי של הפועל הרוסי תוך הימנעות מכל פעילות פוליטית .
|
|