|
|
Page:143
כשהדברים נמסרים מפה לפה , נהפך אותו מצב הרוח בדמיונו העממי של הערבי למשהו מסוכן בהחלט . אחמד אומר לתופיק / טומי אמר לי כי כל הסיפור הזה הוא למורת רוחו . תופיק מוסר לשאוקאת : טומי אמר , כי אם יקרה משהו , אין לו חשק להגן על היהודים . שאוקאת מודיע למוחמד : טומי אמר , כי קיבל פקודה סודית שלא להגן על היהודים . כך נוצרת והולכת , ומוכרחת להיווצר , אצל ההמונים הערביים הכרה ודאית , שהממשלה , ובייחוד הצבא , לאמיתו של דבר , תומכים בהם ומתנגדים ליהודים . הנה , משום כך , לא פחדו הערבים מלערוך פרעות בירושלים וביפו , באפריל 1920 ובמאי , 1921 כשהיה בארץ צבא אנגלי רב כל כך . והרי מקרה הפוך מזה . בתחילת שנת 1919 התחוללו במצרים מהומות רציניות . נתברר , כי הצבא שחנה במצרים לא הספיק לשם דיכוי אי הסדרים , שנשאו אופי של התקוממות , ועל כן הוחזרו כמעט כל הגדודים האנגלים מארץ ישראל לקהיר . בארץ ישראל כמעט שלא נשאר כל צבא אירופי במשך שישה שבועות ויותר — חוץ מ 5 , 000 חיילים עברים . המצב tern מסוכן עד למאוד . בכל יום הגיעו ממצרים שמועות שהופצו בסתר על כך , שהאנגלים ניגפו — שמועות הבל , אבל ההמון הערבי בלע אותן בתאוותנות . בארץ ישראל התרוצצו מסיתים , שניסו לקומם את הפלאחים נגד המושבות העבריות . אף על פי כן נשמר בארץ סדר גמור ; לא אירעה אפילו התנגשות קלה שבקלות , ולא אירעו התנפלויות והתפרצויות אפילו במושבות הנידחות . משום שהערבים ידעו , כי בארץ ישראל חונים אלפים אחדים של חיילים עברים , אשר בנוגע למצב רוחם לא יכלו להיות כל ספקות לא אצל אחמד ולא אצל שאוקאת . אני מבין יפה , כי כוחו של כל חיל מצב אינו נעוץ בעצמו , אלא בעוצמתה של אותה ממשלה , העומדת מאחוריו . על כן לא הייתי מעולם ואף עכשיו אינני מצדד ב"צבא יהודי לאומי , " אפילו היה הדבר אפשרי מבחינה מדינית . מה שנחוץ לנו הוא — שיקומם של הגדודים שלנו באותה צורה שבה היו הם קיימים משנת 1917 עד שנת . 1921 גדודים אלה היו חלק מן הצבא הבריטי ולבשו מדים בריטיים . אד החומר האנושי תחת המדים הבריטיים היה יהודי , ובזה נעוץ כל העניין . כשהיינו תלמידי גימנסיה עמדה מאחורי כל מורה כל עוצמתו של משטר הצאר , ואם רצה , היה בכוחו ל"העיף" אתכם או אותי אל הרחוב בלא אפשרות לחזור . אף על פי כן היו מורים , שבקולם שמענו , והיו מורים שהיינו "פוסעים על ראשיהם . " כי הדבר תלוי לא רק בשלטון , שמינה את המורה , את הפקיד או את החייל : הדבר תלוי בהלך רוחו או ברצונו של הממונה עצמו .
|
|