sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:117

יש לו הזכות לחיות את חייו אך ורק עד כמה שהוא מודה גם בזכותי לחיות את חיי ; ואולם אם רצונו להרגני , הרי איני מודה בשום זכות שלו לחיים . כך הוא הדבר ביחס לעמים . אחרת ייהפך העולם לתחרות מירוץ של חיות , שבה ייספה לא רק החלש ביותר , אלא דווקא הענוותן ושפל הרוח . על העולם להיות עולם של ערבות הדדית . אם לחיות , הרי לכולם זכות לחיות בשווה ; ואם להיספות , הרי על כולם להיספות בשווה ; אך אין תורת מוםר כזאת , שלפיה צריך הגרגרן לאכול כאוות נפשו , והצנוע לנפוח נשמתו תחת הגדר . המסקנה המעשית מתורת מידות זו , שהיא תורת המידות האפשרית היחידה מבחינה אנושית , היא במקרה שלנו כזאת : אפילו היו לנו , מלבד "תכנית הלסינגפורס , " עוד כיסים מלאים כל מיני ויתורים אחרים , עד להסכמה להיעשות שותף לאיזו פדרציה ערבית דמיונית od morza do morza ( מים עד ים — , ( הרי גם אז ניתן היה להתחיל לדבר על כך רק למחרת היום , שבו יביע הצד הערבי את הסכמתו לארץ ישראל עברית . אבותינו הקדמונים הבינו זאת . בתלמוד יש מקרה משפטי מיוחד ומאלף . שניים אוחזים בטלית . זה אומר : אני מצאתיה , וזה אומר : אני מצאתיה . זה אומר : כולה שלי , וזה אומר : כולה שלי . לאחר שמיעת טענותיהם של שני העקשנים פוסק השופט , יחלקו ביניהם את הטלית מחצה על מחצה . ואולם שוו בנפשכם מקרה משפטי מיוחד , שבו רק אחד מבעלי הדין הוא עקשן , והשני להיפד , מחליט להפתיע את העולם בג'נטלמניות שלו . הוא אומר : מצאנו את הטלית יחד , אני תובע רק מחציתה , ומחציתה האחרת שייכת ליריבי . לעומת זה עומד השני בכל תוקף על דעתו : אני מצאתיה , כולה שלי . במקרה כזה מציע התלמוד לשופט להחליט החלטה מחוכמת , אך עצובה בשביל ה"ג'נטלמן . " השופט אומר : על החצי האחד אין מחלוקת . בעל הדין הראשון עצמו מודה , שהוא שייך לשני . המחלוקת היא איפוא רק בנוגע לחצי השני — ועל כן , נחלק את החצי הזה לשניים , ובסיכומו של דבר נוטל העקשן שלושה רבעים , ואילו ה"ג'נטלמן" רבע אחד בלבד . ובצדק . כי טוב להיות ג'נטלמן , אבל לא צריך להיות טיפש . אבותינו הקדמונים הבינו זאת , אד אנו שכחנו . היה עלינו לזכור זאת ביחוד משום שבמקרה שלנו עניין הוויתורים שרוי במצב מעציב במיוחד . היקף הוויתורים ללאומיות הערבית , שעליהם יכולים אנו להסכים , בלא שנמית את הציונות , צנוע עד למאוד . להסתלק מן השאיפה לרוב יהודי אין אנו יכולים , להרשות פיקוח ערבי על עליה שלנו אין אנו יכולים , להרשות פארלמנט בעל רוב ערבי אין אנו יכולים , ולשום פדרציה ערבית לא ניכנס לעולם ; יתירה מזו : הואיל ולפי שעה מתייחסת אלינו כל התנועה הערבית באיבה , הרי לא רק שאין אנו יכולים לתמוך בה , אלא שאנו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help