|
|
Page:112
של מי שהוא . ואם א / ב' או ג' רוצים להפריע בכוח להגשמת הצדק , משום שהם מוצאים אותו לבלתי נוח בשבילם , הרי צריך להפריע להם בזה , ושוב בכוח . זוהי תורת המוסר ; ואין שום מוסר אחר . שנית , אין משמע כל זה , שאין להעלות על הדעת אפשרות של כל הסכם מרצון שהוא עם ערביי ארץ ישראל . כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאתנו , הם לא ימכרו את תקוותם זו לא בעד אי אלו מלים מתוקות ולא בעד שום פרוסה מזינה של לחם בחמאה , ומשום כך דווקא , אין לראותם בחזקת אספסוף , אלא עם , אף אם עם מפגר , אבל עם חי . עם חי מסכים לוויתורים בשאלות עצומות וגורליות כאלו רק כאשר לא נשארת לו כל תקווה , כאשר בקיר הברזל לא נראה עוד אף לא סדק אחד . רק אז מאבדות קבוצות קיצוניות , שסיסמתן היא "בשום אופן לא , " את קסמן , וההשפעה עוברת לידי הקבוצות המתונות . רק אז יבואו אלינו המתונים האלה ובידם הצעה לוויתורים הדדיים : רק אז יתחילו הם לשאת ולתת עמנו ביושר ובשאלות מעשיות , כגון ערובה נגד גירוש מן הארץ , או בעניין שיווי זכויות , או בדבר ישות עצמית לאומית ; ואני מאמין ומקווה , שאז נוכל לתת להם ערובות כאלה , שתרגענה אותם , ושני העמים יוכלו לחיות זד , בצד זה בשלום ומתוך יחסי הגינות . ואולם הדרך היחידה להסכם כזה היא קיר הברזל , כלומר , חיזוקו של השלטון בארץ ישראל , שלא יהא נתון לשום השפעות ערביות , כלומר , עצם השלטון , שנגדו לוחמים הערבים . במלים אחרות , בשבילנו הדרך היחידה להסכם בעתיד מתבטאת בהסתלקות מוחלטת מכל הנסיונות להגיע להסכם בהווה .
|
|