|
|
Page:106
על "קיר הברזל" ( אנו והערכים ) בניגוד לכלל היפה — להתחיל את המאמר מעצם העניין — עלי להתחיל מאמר זה בהקדמה , ומד , עוד — בהקדמה אישית . את מחברם של השורות האלה חושבים לאויבם של הערבים , למצדד גירושם מן הארץ וכוי , אין זה אמת . מבחינה רגשית — יחסי לערבים הוא כיחסי אל כל שאר העמים ! שוויון נפש אדיב . מבחינה פוליטית נקבע יחסי על סמר שני עקרונות . האחד , גירושם של הערבים מארץ ישראל באיזו צורה שהיא נחשב בעיני לבלתי אפשרי בהחלט ; בארץ ישראל יהיו תמיד שני עמים . והשני , אני גאה על השתייכותי לאותה קבוצה , שניסחה את "תכנית הלסינגפורס . " ניסחנוה לא בשביל היהודים בלבד , אלא בשביל כל העמים ; ויסודה הוא שיווי זכויות לעמים . ככל היהודים מוכן אני להישבע בשמנו ובשם צאצאינו , שלעולם לא נפר שיווי זכויות זה ולא נעשה נסיון לגירוש או לדיכוי . כפי שרואה הקורא , הרי זה "אני מאמין , " האומר כולו שלום . ואולם במישור אחר לחלוטין מתייצבת השאלה , אם אפשר להגיע להגשמת מחשבות של שלום בדרכי שלום . כי הרי דבר זה תלוי לא ביחסנו אל הערבים , אלא אך ורק ביחסם של הערבים אל הציונות . אחרי הקדמה זו נעבור לעצם העניין . על השלמה מרצון בין ערביי ארץ ישראל לבינינו אין מה לדבר כלל , לא כעת , ולא בגבולות העתיד הנראה באופק . אני מביע את הכרתי זו בצורה 1 תכנית הלסינגפורס , ( 1906 ) שז'בוטינסקי נמנה עם ראשי מנסחיה , ביקשה לארגן את יהדות רוסיה על בסיס התביעה שיש להקנות לה "לא רק שוויון אזרחי , אלא גם שוויון זכויות אומה . " לכאורה עמדה התכנית בסתירה לעקרון שלילת הגלות , אך ז'בוטינסקי כפר בכך , ולא עוד אלא שהצביע על כך , שהמטרה היתר , להפוך את יהדות רוסיה למנוף רב עוצמה להוציא את "יציאת מצרים" החדשה אל הפועל . ביסודה ביקשה התכנית לקיים את צוו של הרצל "כיבשו את הקהילות" למען ציון .
|
|