|
|
Page:102
הפקר אנו חיים עתה על עשרה או עשרים איים המוקפים אודם להבה . הולכים ומתגייסים נגדנו כוחות שזה מכבר לא היו כמותם , וכולם מתגייסים כדי לעשות בנו שפטים בכוח הזרוע . n wiener Morgenzeitung מכתיר את מאמרו הראשי בעניין הבחירות באוסטריה בשם "בסופת השנאה . " בקצהו האחד של העולם — לאחר שהתאמן תחילה בניסויים על הכושים — מכין לו ה"קו קלוקס קלאן" בגלוי הילולה ברחוב היהודי . בתוך ארץ ישראל זוכים הפורעים ומועלים בדרגה , ואותו חזיון מתרחש כמעט בכל מקום . ואנחנו ? הדבר הגרוע ביותר , הטבוע בפסיכולוגיה היהודית , הוא הפאסיביות שלה . יש עמים , שפשוט אינם מבינים את בעיותיהם שלהם , או אפילו אינם מעלים חשד שעומדות לפניהם בעיות . דבר זה אינו טוב , אך בר מחילה . היהודים מכירים את כל בעיותיהם על בוריין , יודעים להתמצא בהן על כל דקויותיהן , יודעים לנסח בפרטי פרטים את יחסם כלפיהן , בתוספת פירושים והסברים , יש לו ליהודי steiiungnahme ( עמדה ) הנקוטה בידו לגבי כל דבר , אבל בכך מסתיים העניין . להסיק מנקודת השקפה זו מסקנה של ממש , — בכד רואה היהודי משום אי זהירות , פרחחות , מעשה שלא ייעשה . המשפט האהוב עליו ביותר הוא ו "בעצם אתם צודקים , אני מסכים ; ועם זאת , איך יתכן הדבר " ... הוא אף אינו מרגיש , כי בין תחילתו של המשפט לבין סיומו מצויה סתירה עצומה . אם "אתם צודקים , " הרי לא רק שהדבר יתכן , אלא שיש ממנו מסקנה של ממש . מתוך שיש יחס לבעיה זו או אחרת מתחייבת מכר פעולה , שאם לא כן מתנוון היחס לכלל מליצה ריקה . אך היהודי אינו חש בזאת . יש יוצאים מן הכלל , אך לא הם נושא ענייננו . היהודי הטיפוסי , הממוצע , הוא לפי עצם מהותו יציר פאסיבי עד להפליא ; פאסיבי עד כדי חילול קודש . חילול קודש , משמעו נשיאת מלות קודש לשווא , כלומר , להאמין באידיאלים , בדעות מוצ
|
|