|
|
Page:76
השלושה עשר א סיכומי השנתיים שחלפו מאז הקונגרס הי"ב הם כה עגומים , שרבים בשורו תינו חושבים , שעצם עריכת הסך הכול הזה הוא מעשה לא פאטריוטי . מחשבה זו היא אחת מאותות הזמן : היא מצביעה על היעדר האמונה בכוחה ובכוח העמידה של כל התנועה , שבה היתד . חדורה כל המדיניות הרשמית של הציונות במשך השנתיים הללו ; על חוסר האמון , שבו חדורות ההצעות החדשניות , שהוגשו עתה לקונגרס הי"ג ובצידן פקודה — לחתום עליהן ללא ערעור . עלינו לאשר שוב , בגאווה עמוקה , שאין אנו שייכים לאסכ 1 לה זו . אנו מאמינים בכוחותיה הפנימיים של התנועה ; אנו מאמינים בכך , שיש בכוחה של תנועה זו לשאת , בלא להירתע , כשלונות ואכזבות הרבה , למצוא בשורותיה שלה , הן את עוצמת המרפא והן את מרפאיה האישיים ; וכן מאמינים אנו , כי לשם כך , קודם כל , יש לכנות את הכישלון — כישלון , ואת האכזבה — אכזבה . סך הכול שלנו לגבי השנתיים — עגום . הוא עצוב מכול , כמובן , בארץ ישראל עצמה . נכון , הצדק דורש להכיר בכך , שדווקא ב"חזית" זו מנת האשמה , שחלה על עסקנינו , היא פחותה בהרבה מזו שחלה על התנאים החיצוניים . משטר מינהלי משפיל ומשחית , מצד אחד , זרם דל של הון ציבורי , מצד שני , וזרם בלתי ניכר של הון פרטי , מצד שלישי : כל זה כבל את ידיה ורגליה של ההנהלה הציונית בארץ ישראל . "בתנאים אלה לא היה מסוגל אפילו גאון להיטיב לפעול מאתנו , " אמרו להצדקתם חברי ההנהלה החשובים . לא יהיה זה הוגן לדחות נימוק זד . בשלמותו . ואולם , כשידי אנשים כבולות , הרי בכל זאת נותרים אצלם , מן הדין שיוותרו אצלם , עיניים פקוחות וראש חושב . 1 הקונגרס הצילני הי"ג נערך בקארלסבאד , באוגוסט . 1923 ז'בוטינסקי לא השתתף בו . הקונגרס קידם בברכה את הפקדת המאנדאט על ארץ ישראל מטעם חבר הלאומים בידי בריטניה , ודן בהצעה להרחיב את "הסוכנות היהודית . " בקונגרס זה נבחר ד"ר ח . וייצמן לנשיא ההסתדרות הציונית ונחום סוקולוב — לנשיא ההנהלה .
|
|