sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:21

אך לא תמיד הושמעו דעות זהות לשלו , והוא , מתוך הגישה הליבראלית שהיתר . מקובלת עליו , לא כפה על חבריו דעתו מעולם , ופעמים אף קיבל הכרעה בניגוד לדעתו . לבטים אידיאולוגיים וחילוקי דעות קשים נתגלעו בין חברי המערכת בעקבות הקונגרס הציוני הי"ז , ( 1931 ) הוא קונגרס "המטרה הסופית . " נחושה היתה דעתו של ז'בוטינסקי לפרוש מן ההסתדרות הציונית להקים הסתדרות ציונית חדשה , בלתי תלויה , אך הצעתו זו נתקלה בהתנגדות קשה . במשך שנתיים בקירוב נמשכו החיכוכים הפנימיים , נערכו ועידות ופגישות ונעשו נסיונות להגיע לכלל פשרה . אך הדבר לא נסתייע , והפילוג בשורות המפלגה נתרחש . בהקשר לפשרה זו עולה מתולדות "ראזסוויט" אפיזודה יוצאת דופן . גליון מיוחד של העתון , מיום 30 באוגוסט , 1931 הוקדש כולו לדיון בסוגיית הפרישה מן ההסתדרות הציונית . והנה , בחר לו ז'בוטינסקי דרך מקורית להדגים לחבריו את הלך מחשבתו בשאלה הנדונה , — אמצעי שהיה בגדר "תעלול" , נוסף על מאמריו שלו החתומים ואלה שנכתבו על ידו באלמוניות , כתב ז'בוטינסקי את רוב מאמרי הגליון וחתם עליהם בשמותיהם של חברי המערכת האחרים — ז . טיומקין , מיכאל ברכיו יוסף שכטמן ואחרים , בלא שהודיע להם תחילה על כוונתו לעשות כן . לאחר מעשה הגיבו כמד . מהם בדברים , שתרעומת מה נשמעה מהם , אך חיש מהר סלחו לו על "משובתו" זו לנוכח הפיצוי שניתן להם כביכול באקראי משנזקף על חשבונם כשרון כתיבה וברק סגנון . ב"ראזסוויט" נתפרסמו לראשונה , בהמשכים , שני רומאנים של ז'בוטינסקי — האחד רומאן תנ"כי , "שמשון" ( ב , ( 1926 שמלבד סגולתו הספרותית וקסמי כנען השזורים בו ביד אמן , היד , בו כדי לשמש מורה דרד אידיאולוגי לנוער הציוני , שערך אנאלוגיות היסטוריות והפיק לקחי התנהגות מהיקשי הגיון לשעבר . והשני ( ב — ( 1934 -1933 רומאן נוסטאלגי על ההווי היהודי באודיסה האהובה על ז'בוטינסקי — " חמשתם , " המשמש כעין מצבת זכרון רבת הוד ועצב לשקיעת היהדות הרוסית . ברוב שנות קיומו של ה"ראזםוויט" נשא ז'בוטינסקי בעול התקציב , ופעמים הקדירה אחריות זו , שרבצה עליו , את רוחו עד מאוד . נימת נכאים עולה מכמה ממכתביו האישיים בדונו ב"ענייני פינאנסים , " כגון זה , בו הוא מתאר את המצוקה שבה שרוי ה"ראזסוויט" ( באוקטובר : ( 1917 "עתה טובע לא רק העתון , אלא גם אני עצמי טובע . חתימתי על ההמחאות מצויה בידי בעלי בתי הדפוס . אני מסתובב ומתפתל כפושט רגל ולווה מכל אדם , אלא שכעת שוב אין לי ממי ללוות עוד . " בינואר 1928 שכרה התנועה הרוויזיוניסטית משרד בן כמה חדרים בבית מגורים בקומה ו , ' ברחוב וינאז 9 ב' שברובע ה , 16 פאריס והעמידה גם לרשות "ראזסוויט" חדר אחד , אך תנאי העבודה היו קשים ביותר , הואיל והבניין היה בלא מעלית ובלא טלפון , ח'בוטינסקי היד , נאלץ "להתאמן" בריצה מעלה-מטה כמה פעמים ביום . באותה קומה , דרך אגב , בשכנות צמודה קבעה לה גם תנועתו של קרנסקי את מקום מושבה , ואף שתהום אידיאולוגית וחברתית עמוקה הפרידה בין מנהיגה הגולה של " מהפכת פברואר" 1917 לבין מנהיגה הגולה ( בשל סירובם של שלטונות ארץ ישראל להתיר את שובו לארץ ) של המפלגה הציונית האופוזיציונית , נפגשו השניים לעיתים בפרוזדור המשותף והסיחו ביניהם ברוסית עסיסית על פי רוב על נושאים שבשיגרה . יום אחד סיפר קרנסקי לז'בוטינסקי על אסיפה פומבית , שנערכה מטעם מפלגתו של מיליוקוב , אשר "פוצצה" בידי רוסים מלוכנים , אף הביע תמיהתו על היעדרם של

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help