|
|
Page:19
שמעולם לא המתין ל"השראה" לפני שניגש אל מלאכתו . שלא בדרכו ברטוריקה שמראשית הקאריירה שלו בתור "טריבון העם" נזקק לשעת התבודדות קלה לפני הופעתו בציבור — לא נזקק לשום "שעת רחמים בין השמשות" לצורך כתיבת מאמרים ( אלא אם כן מדובר במאמרי "גורל , " כגון זה שהוכתר בשם "בקרירות לאיתנות , " שנכתבו בצו אימת השעה ותוך אחריות כבדה ומועקה נפשית עצומה , שאז , אולי , נצרך להסתגר בד' אמות חדרו והגיגיו ולהתנתק מן הבריות . איננו יודעים , משום שאין לנו כל עדות על כך . ( תוך חודשים מספר להופעת העתון בפאריס נצטרף למערכת מיכאל ברכין , עתונאי ותיק , חבר מערכת "פוסלדניה נובוסטי , " בטאון המהגרים הרוסים , בראשותו של פאוול מיליוקוב , לשעבר מנהיג מפלגת הקד"טים ( המפלגה הקונסטיטוציונית דמו קראטית , ( ושר החוץ בממשלתו הזמנית של קרנסקי . ( מפעם לפעם היה גם ז'בו טינסקי תורם מפרי עטו לעתון זה ( . ברכין שימש גם יושב ראש קבוצת אקטיוויסטים ציונים בפאריס , וקרוב היה ברוחו להשקפותיו של ז'בוטינסקי . עם שאר חברי המערכת נימנו שכטמן , י . טריווש , זינובי טיומקין , אלכסנדר קולישר , א . הרנרוט וס . מאירוביץ ( הוא שלמה מוריאל . ( איש ממשתתפי העתון לא קיבל לא משכורת ולא שכר סופרים , וחוג מצומצם של ידידי ז'בוטינסקי ומעריציו דאגו לגיוס התקציב הצנוע . הגליון הראשון של "ראזסוויט" המחודש נמכר באלף טפסים . העשירי — ב , 2 , 500 ובמרוצת הזמן , ככל שנעשתה הופעתו קבועה , הלך חוג קוראיו ונתרחב והקיף רבים מדוברי הלשון הרוסית ברחבי תבל , למן ניו יורק ועד חארבין במזרח הרחוק , למן גרמניה ועד ארץ ישראל וארגנטינה . הוועידה הראשונה של "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" נערכה ב 25 באפריל 1925 בפאריס , ובמאמר פרוגראמאטי לקראת הוועידה ניסח ז'בוטינסקי ב"ראזסוויט" את תפקידיה המדיניים . לדעתו הגיעה השעה להכריז בריש גלי ובמפורש , כי מטרת הציונות היא הקמתה של מדינה יהודית , אך הוא נכנע לדעת רוב חבריו , שביקשו למתן במקצת את הנוסח , ונתקבלה ההצעה האומרת , כי "מטרת הציונות היא להפוך באורח הדרגתי את ארץ ישראל ( כולל עבר הירדן ) לקומונוולט ( קהיליה ) יהודי , כלומר לקומונוולט בעל שלטון עצמי בחסות רוב יהודי קבוע . כל פירוש אחר של הציונות , ובייחוד זה של 'הספר הלבן' משנת , 1922 מוכרז בזה חסר תוקף . " מאז ליווה "ראזסוויט" את מאבקי ז'בוטינסקי ותנועתו לאורך השנים , אף שימש אספקלריה מאירה , בה השתקפו נצחונותיהם , הישגיהם , תקוותיהם וכשלונותיהם . מעמודי העתון עולים הדי הזמן לפעילות המפלגה בחתירתה להחזרת עטרת עצמאות ישראל ליושנה , ובו הופיעו דיווחים על דיוני הקונגרסים הציוניים וכינוסי המפלגה , תגובות למאורעות הימים הסוערים , דברי ביקורת על ההנהגה הציונית הרשמית והצעות לחילוץ הציונות מן המשברים התכופים שפקדו אותה . באמצעות העתון הביע ז'בוטינסקי את רוב הגיגיו האידיאולוגיים והחברתיים . רוחו שורה על כל עמודיו , וכל שמבקש להתחקות על התפתחותה של המפלגה הרוויזיוניסטית , לבטיה ונפתוליה , ימצא ב"ראזסוויט" מקור לא אכזב של ידיעות מהימנות . מבחינה זו מקפלים בתוכם עמודי השבועון את תולדות הצה"ר . מקום נרחב יחסית ניתן בעתון לידיעות מן התנועה בארץ ישראל ולהשקפות ראשיה — מוקד החזית במאבק הציוני . ד"ר יעקב ויינשל , הציר היחיד מארץ ישראל בוועידת הצה"ר הראשונה בפאריס , שימש סופרו הקבוע של העתון , וכן נתפרסמו מן הארץ מאמרים מפרי עטו של ברוך ויינשטיין .
|
|