|
|
Page:154
שכנים טובים הידד ! בשורה משמחת : מוצא , המושבה העברית , לא הרחק מירושלים , והכפר הערבי קולוניה , המשתרע סמוך למוצא , הגיעו לידי הסכם בדבר שלום קבע . רצונם להיות שכנים טובים . יחסי שכנות טובה — דבר חשוב הוא עד למאוד . עוד בפרקי אבות נאמר , שאחת הצרות הצרורות בעולם היא — שכן רע . מוצא היא , קרוב לוודאי , אחת המושבות הקטנות שלנו בארץ ישראל , אך , אין ספק , שהיא אחת המפורסמות שבהן . כל אדם , שהיה בארץ ישראל , ראה את מוצא . יכול הוא לעזוב את הארץ , אף בלא לראות את ראשון לציון או את פתח תקווה , או אפילו את תל אביב . אד כמעט שלא ניתן שלא לראות את מוצא . הרי חזקה על כל תייר שהוא נוסע לירושלים , ורק לעיתים רחוקות מאוד נוסעים אליה ברכבת . נוסעים אליה באוטובוס , והדרך עוברת על פני מוצא . מה עוד , שמוצא שתייה במקום שבו פשוט אי אפשר שלא להבחין בה . האוטובוס מטפס אל הר גבוה ומשם מתחילה ירידה הנחרתת בזיכרון לעד : הפיתולים — שלושה ימינה וארבעה שמאלה ; האנגלים מכנים חלק זה של הדרך " ) "hairpin bend" כפיפת סיכת השיער , ( " או "שבע האחיות , " ואילו הנהגים היהודים כינום בשם ה"סרפנ טינה" ( נחש עקלתון . ( בתחתית כביש הפיתולים עומד בית הבראה יפה , השייך ל"פרולטאריון היהודי המדוכא , " ל"הסתדרות העובדים . " בהמשך המדרון , בנקודה נמוכה עוד יותר , משתרעת המושבה , ממש ליד הדרך . ורק טבעי הדבר , שישאל כל נוסע : "מה שם המושבה > ; " . והנהג משיב : "מוצא . " אי אפשר לשכוח ! הכפר הערבי קולוניה אינו מזדקר כל כך לעין . כשאתם נוסעים מיפו לירושלים , הוא משתרע משמאל , על מדרונו הרחב של ההר , לא ממש ליד הכביש , אלא במרחק של קילומטר אחד ממנו . ככל הכפרים הערביים , כן גם קולוניה — בנוייה בעיקר מבתים קטנים , אפורים , בעלי גגות אפורים , כולם בעלי אותו צבע , כגון האבק ; והואיל והדרך מאובקת בחלקה הגדול , אפשר לעבור על פני קולוניה בלא להבחין בה .
|
|