|
|
Page:73
תיבת נח המאמר הזה הוא אישי י אין הוא מחייב איש , פרט למחבר ; הוא מתפרסם על סמך חופש הוויכוח , וכוי . המושבים של הוועד הפועל , המכונה משום מה "ציוני , " ידועים לי רק על פי הדעות שהובאו בעיתונות ועל פי סיפוריהם של עדי ראייה שאיתרע מזלם להיות נוכחים בהם . אני עצמי משתמט מחוויה זאת . למן שנת , 1927 כשנתברר בקונגרס באזל , שמגיעים להם לרוויזיוניסטים מקומות ייצוג בוועד הפועל , הפצרתי בידידי במפגיע לשחרר אותי מתפקיד זה לתמיד . על אלה מידידי , שקיבלו על עצמם תפקיד זה , נכמרו רחמי תמיד . יתירה מז 11 נכמרו רחמי גם על רבים , שאינם נימנים עם ידידי כלל . לאחר כל מושב ומושב של המוסד הזה אני פוגש אותם ( את הידידים והלא ידידים ) דרך קבע , כשפניהם מעוותות מתוך הרגשת גועל . כעת אני נמצא במקום נידח בין הרים , והדעת נותנת , כי לא במהרה איתקל באחד הצופים של המחזה האחרון בברלין . חבל : מעניין היה עכשיו לראות את פניו . העיתונים מגיעים לכפרנו בשעה מאוחרת ובלא סדירות . את פרטי המחזה אינני מכיר , אבל כיון שאני מכיר את הנפשות הפועלות בו , הרי יש לאל ידי לשחזר את כל התמונה על פי רמזים מקוטעים . הנה , למשל , מר סוקולוב ( המכונה משום מה "נשיא" ההנהלה המכונה משום מה "ציונית . ( " בעיתונים נאמר רק בדרן אגב שהוא נשא במושב הוועד הפועל נאום מרגיע 1 ההתקפות על אנגליה הן מוגזמות , המצב אינו רע כל כך ... נמסרו רק שני משפטים מן הנאום שמובטח לי שהיה ארוך , אד על סמך אלה כבר מצטלצל באוזני רוחי כמו בהעלם אחד כל הנאום הארוך . לא משום שאני מיטיב כל כד להכיר את השקפותיו של מר סוקולוב . איש אינו מכיר אותן ולא הכיר אותן מעולם , אפילו לא קוראיו השקדניים ביותר , — ואילו אני לא הצלחתי מעודי לאלץ עצמי לקרוא 1 שם המאמר במקורו הוא "קונסטקאמרה , " מן המלה הגרמנית , Kunstkammep שמשמעה "תיבה לכלי אמנות עתיקים או מוזרים . "
|
|