sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

עצמו גם משורות ההסתדרות הציונית . דומה היה עליו , כי צעדו זה הוא סופי , לכל ימי חייו , ואת שנותיו האחרונות הוא עתיד להקדיש לעבודה ספרותית בד' אמות הפרט של יוצר . והנה , שלא בטובתו , חזר הוא ב 1925 אל הזירה והקונגרס הציוניים , אף ראה עצמו כאדם העומד שם ב"קאנוסה , " אם גם בחזקת "מהגר" המידפק על שערי המולדת לחזור הביתה . מעולם לא היתה הסתופפותו בצל קורת הקונגרסים חביבה עליו . כזר היה מהלך באולמותיהם ובפרוזדוריהם , והליכה זו היתה בעיניו כ"התבוססות בבוץ" ; צר היה לו אפילו לבזבז את מרצו על השמעת נאומיו , אשר להם ציפו הכל בכליון עיניים , ודומה היה עליו שהוא נקרא להשתתף ב"הצגה ריקה , " ששום טובה של ממש אינה עשוייה לצמוח ממנה . למן שנת 1928 גילה ז'בוטינסקי יתר סלידה מפני המשך השתתפות מפלגתו בקונגרסים הציוניים , וכל אימת שהוא נאלץ לבטל את דעתו הנחרצת בנקודה זאת מפני דעת עמיתיו ולהוסיף ולהשתתף בקונגרסים , עשה זאת בעל כורחו , ולבקשתו אף פטרוהו חבריו מלייצג את מפלגתו בוועד הפועל הציוני . לקראת הקונגרס ה 16 ביקש ז'בוטינסקי להיאחז בנקודת משבר צפוי , שבעקבותיו , אולי , ייפתח לו פתח פרישה : — שאלת הסוכנות המורחבת . שנים מספר ברציפות התריע ז'בוטינסקי במיטב כוח השכנוע שניחן בו על הסכנה שבהרחבת הסוכנות תוך הכללתם של אילי ממון יהודיים , לא ציוניים , בהנהלה הציונית על בסיס של "פיפטי פיפטי" ( מחצית ההנהלה — ציונית , ומחציתה האחרת — לא ציונית . ( בצעד מוטעה זה ראה ז'בוטינסקי חשש לערעור יסודה הדמוקרטי של התנועה , תוך מתן זכות ללא ציונים להשתתף בקביעת דרכה של התנועה . ולא עוד אלא שברור היה לו מראש , כי התקוות שתולים באילי הממון האלה שיעלה בידם לגייס סכומי כסף גדולים למען מפעל ההתיישבות בארץ — סופן להתבדות . ואולם ציפייתו של ז'בוטינסקי מן הקונגרס ה 16 שיתן עילה בידו לפתש מן ההסתדרות גם על דעת חבריו — נכזבה . הקונגרס נתכנס , ישב על מדוכת בעיות היום , ולא נתחבט כלל בפרשת הסוכנות המורחבת ; ה"משבר " חלף כלא היה ולא הותיר אחריו כל רושם במחנה הציוני . כעבור שנתיים , לקראת הקונגרס הציוני ה , 17 סבור היה ז'בוטינסקי , שהפעם אמנם הגיע המחנה הציוני לפרשת דרכים מכרעת , ואז הוא גמר אומר בלבו , ורוב חבריו הסכימו עמו , שאם לא יעלו מאמציו יפה והקונגרס לא יסמוך ידיו על ההחלטה בדבר ה"מטרה הסופית" " ) מטרת הציונות , המובעת במונחים 'מדינת יהודים , ' 'בית לאומי' או 'מקלט בטוח על פי משפט גלוי , ' היא יצירת רוב יהודי באוכלוסיית ארץ ישראל משני עברי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help