|
|
Page:13
מול עלותה הלאומית במובנה הרחב , ובהשלכות של שירות הנשים על מעמדן בחברה הישראלית . על רקע זה מוצגות מגמות אפשריות להתפתחות עתידית של מתכונת השירות הצבאי לנשים - חלקן בגדר שינויים מתונים במתכונת השירות הנוכחית , שאינם חורגים מתחום ההסכמה החברתית המקובלת כיום , וחלקם בגדר שינויים מהפכניים . אופציות אלה נבחנות בעיקר לאור ההבנות הנובעות מתוכני הפרקים הקודמים . הממצאים מלמדים על אי שוויון במעמד האשה בישראל , הן בחברה האזרחית והן בחברה הצבאית . מתכונת השירות הצבאי , שלא כמו החיים האזרחיים , ניתנת לעיצוב באופן מלא כמעט על ידי חקיקה . השירות הצבאי משפיע על השתלבות הפרט במערכת האזרחית בתום השירות . ההמלצות המובאות להלן מתבססות על ההכרה שהמדיניות כלפי נשים וגברים חייבת להיות שונה , על מנת להביא לידי יתר שוויון בין המינים . טענה זו נובעת מפרדוקס , לפיו דווקא קני מידה אחידים בניסוח החוקים ובהתוויית מדיניות מונעים בפועל שילוב מלא של קבוצות אוכלוסייה שונות , וקבוצת הנשים בפרט , במוסדות החברתיים והפוליטיים . מכאן נובע שיתר שוויון יושג על ידי התאמה של מתכונת שירות ייחודית לנשים , שתהיה שונה באופיר . משירות הגברים ואף לא תשאף להשתוות אליו . הערך החברתי העומד בבסיס גישה זו הוא המיצוי המיטבי של הפוטנציאל האנושי הלאומי , כפוף למגבלות תרבותיות נורמטיביות , ולא ערך השוויון האידיאלי , שיישומו המעשי החלקי רק מעמיק את הפער המצטבר בין המינים . התרומה החדשה של ספר זה לדיון בנושא של מעמד הנשים ושירותן הצבאי היא גישתו המתודולוגית , הרכב התכנים המוצגים בו וממצאיו . בחלקו הראשון של הספר ( פרקים 2 ו < 3 נעשה שימוש במדד השוויון . מדד זה מאפשר לחשוף במונחים כמותיים ובני השוואה מערכות בלתי שוויוניות על אף דימוין השוויוני לכאורה . ( במערכות כאלה עשוי להיות לנשים יתרון מספרי מוחלט בכל רמות ההיררכיה הארגונית , אך שיעור נוכחות גבוה יחסית של גברים ברמות הבכירות , לעומת הזוטרות ( . מרכיביו של מדד השוויון הם היחסים בין שיעורי הנוכחות של נשים וגברים בדרגות הארגון השונות , ומהם ניתן להעריך כמותית את תופעת "הפרדת העיסוקים . " ספר זה אינו מציע תיאוריה חדשה להסבר הפער בין המינים , אך הוא מציג דרך חדשה לסיווג התיאוריות המוכרות בספרות . סקירת הספרות מלמדת על דרכים שונות למיון התיאוריות המתייחסות לפערי סטטוס בין גברים ונשים . שיטה אחת למיונן היא לפי הדיסציפלינות שהן פותחו במסגרתן . כך ניתן לסווג תיאוריות כסוציולוגיות , כלכליות , פוליטיות , פסיכולוגיות , סוציו ביולוגיות וכיוצא באלה . מתודה אחרת מסווגת תיאוריות שונות כםוציאליסטיות , ליברליות , פמיניסטיות , רדיקליות וכולי . קטיגוריזציה נוספת מתייחסת לתיאוריות על פי התמה המרכזית שלהן , כגון
|
|