|
|
Page:12
מגיעות להישג ממוצע נמוך ביותר ( ובתוכן גם ארצות הברית וישראל . ( המשתנים העיקריים התורמים לשונות בהישגים בכל המדינות הם המשפחה , השכלת המורים והיקף שיעורי הבית . בישראל , המשבר ממוקד בהישגים בלימודים , בעובדה שבחמישים אחוז מבני קבוצת הגיל אינם מגיעים לזכאות לתעודת בגרות , תעודה המגדירה את סף ההישגים הנדרש מבוגר מערכת החינוך . רק כ 30 ° / 0 מן המחזור עומדים בדרישות סף הקבלה של האוניברסיטות . כדאי להבהיר כאן כי מכלול הנתונים מאפשר תיאור המצב ואפיון התפלגות ההישגים , אך אין בו כדי לספק הסברים סיבתיים למשבר . . 2 תוכניות הלימודים : בשנות השישים עמדו תוכניות הלימודים במרכזו של הדיון הציבורי במשבר החינוך . התפתחות המדע , שהשפיעה השפעה מרחיקת לכת על החברה המודרנית , לא קיבלה ביטוי בתוכניות הלימודים של בית הספר . שילוחה של הספוטניק על ידי ברית המועצות ב 1958 נחשב ככישלון המערב ( בעיקר ארצות הברית ) במירוץ לעליונות צבאית במלחמה הקרה . הקונגרס האמריקאי הקצה סכומי עתק לקידומו של החינוך המדעי , ואלה הופנו לפיתוח תוכניות לימוד חדשות ועדכניות בכל מקצועות המדע והמתמטיקה . התנועה הקוריקולרית הזאת התפשטה לאירופה ולאסיה , וגם ישראל הצטרפה לחדשנות , שעיקרה תוכניות לימודים חדשות במדעים ובמתמטיקה . ( 6 ) כדאי לציין שקצב התחדשותו של הידע המדעי במושגי מחצית אורך החיים הוא בין שנתיים לחמש עשרה שנה במקצועות המדע השונים . קצב הפיתוח והיישום של תוכנית לימודים חדשה הוא בין חמש לשלושים שנה , וכך נוצר פער מתמיד בין הידע בחזית המדע לבין הידע בתוכניות הלימודים ובבית הספר . מכל מקום , הממצאים הקשים של ההישגים בלימודים גם במדינות המערב מצביעים על כך שהמשבר בתוכנית הלימודים אינו המרכיב היחידי במשבר החינוך . . 3 דרכי הוראה ולמידה ( פדגוגיה : ( דרכי ההוראה הקלסיות ( הוראה פרונטלית , סטנדרטיזציה של זמן ומקום וסטנדרטיזציה של תפוקות ) נחשבים גס היום לחלק מגורמי המשבר בחינוך . כניסתן של טכנולוגיות * I . C . T לחינוך רק האיצה את . Information and Communication Technologies *
|
|
|