sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:3

נייר מס ממשלתי . לספרי המקרא , בין בצורת מגילה ובין בצורת מצחף , המשיכו בקלף , אולם לספרות הפרשנות — פרשנות המקרא , המשנה , התלמוד החול במיוחד , השתמשו רק בנייר , ואילו בקלף — רק באופן יוצא מן הכלל . אף בנייר מעורב בקלף , כדי שהקלף יחזק את הנייר , כי הנייר נחשב , ובצדק , חלש המתבלה מהר , ונפגם בנקל על ידי מים ואש . השינוי השלישי — הכנסת סימנים בכתב לסימון פיסוק תנועות וטעמים , ראשיתו בערפל , ומסתבר , כי היתה זאת התפתחות ארוכה , ותחילתה שימוש בנקודות סימני פיסוק . סימני התנועות אינם ידועים בספרות חז"ל , כלומר עד המאה . הידיעה הראשונה עליהם נמצאת בידינו רק מהמאה השמינית , וכבר הם ומקודשים כהלכה למשה מסיני בספר "הדקדוקים" י "ומקרא בכתב , וכתב , ותיבות באותיות , ואותיות בנקודות , ונקודות במסורת , ומסורת סייג . " שלושת השינויים האלה הם חידושים רבי חשיבות בשדה הספר העברי , אשר גרמו למחלוקות גדולות בישראל , היו לעקרונות יסוד בעדות ישראל וגררו עמם חילופי מקובלים וקדושים בין עדות ישראל . הרבניים דרשו להמשיך בקריאת התורה בספר תורה , כלומר במגילה , ופסלו את קריאת התורה בציבור במצחף , שהיה מונח מוקדש רק לספר המקרא . " לעומתם דרשו הקראים לקרוא את קריאת בציבור אך ורק במצחף , ופסלו את קריאת התורה בציבור בספר התורה בצורת בטענה , כי היא חסירה ולקויה מאוד , מאחר שכל ספרי התורה הם בלא סימני , בלא סימני ניקוד ובלא טעמי המקרא . צורת הספר לא היתה אפוא מטרה , ובכל זאת ההתנגדות המוחלטת של הקראים לספר התורה בצורת מגילה לעיקר ויסוד במחלוקת בין הרבניים לבין הקראים . החומר לכתיבה לא היה נושא לויכוח בין שתי העדות , כי שתיהן גם יחד גרסו בקלף כחומר לכתיבת ספר התורה וגם לספרות המקראית כולה . יחד עם זאת במשך הזמן הבדלים גם בנושא זה . הרבניים התירו לקרוא בנביאים את ההפטרות בספרים מודפסים על גבי נייר , והיו גם רבנים מעטים אשר התירו לקרוא את התורה בציבור בשעת חירום ומצוקה בספר מקרא מצחף מודפס על גבי נייר . חזרו הקראים לקרוא בספר תורה בצורת מגילה בתואנה , כי זה יותר מכובד קדוש מאשר המצחף . מן הראוי להזכיר , כי הקראים אסרו את השימוש בקל ף משחיטת בהמה כשרה בשחיטה לא כשרה , ואילו הרבניים הקפידו רק על עור כשרה , ולא הקפידו על השחיטה הכשרה . ' עיין במאמר הנ"ל בהעי . 4 עיין שם , עמי ; 322-321 ני אלוני , איזהו הניקוד שלנו במחזור ויטרי , בית מקרא , יז ( תשכ"ד , ( עמי , 145- us שי מורג , הניקוד , אנציקלופדיה מקראית , ה ( ירושלים ת"ש , ( עמי 857-818 ( ושם אוצר רב של ספרות . ( ני אלוני , רשימת מונחים קראית מהמאה השמינית , ספר זכרון ליי פי קורנגרץ , תל אביב תשכ"ד , עמי . 363- , עמי , 345 שורות ; 2-1 ועיין שם , עמי . 349 וראה אבות פ"ג משנה יג . במאמר הנ"ל בהעי , 4 ועיין להלן בסעיף הבא . יעקוב אלקרקסאני , כתאב אלאנואר ואלמראקב , מהדי לי נמוי , כרך א , ניו יורק , 1939 עמ . 19-18

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help