|
|
Page:1
הספר ומלאכת הספר בארץ ישראל בימי הביניים נחמיה אלוני ז"ל לזכר פרופ' שאול ליברמן שנסתל ק לעולמו הבקי בכל חררי ספרות עם ישראל ומאיר בתורתו את עיני סופרי ישראל העברי י תפס מקום הרבה יותר חשוב בהשפעת ארץ ישראל על בני בימי הביניים מאשר בימינו . בני ישראל בתפוצות הגולה היו מצפים לספר הבא מארץ ישראל . לא היו עוברים ימים רבים על כל חיבור חדש , אשר נתחבר בארץ , וכבר היה נפוץ בבתי בני ישראל בארצות הגולה . הכינוי הידוע "אהל , " אשר מייסד האיסלאם כינה בו את בני ישראל , הפך לכינוי רווח לעם אשר ידיעת הקריאה והכתיבה ותפוצת העיון והלימוד בו נפוצו יותר מהעמים המזרח התיכון והמערב גם יחד . מספר האנשים , נשים וגברים כאחד , אשר לא קרוא וכתוב מבני העמים היה רב יותר מאשר בין בני ישראל . אחד הסופרים , אשר ימיו עסק בספר העברי ובמלאכת הספר העברי , הגדיר את "עם הארץ" — כאיש למד את החומש ואת הסידור , כלומר לא רק שהוא יודע קרוא וכתוב , אלא הוא את התורה והוא מבין את אשר הוא קורא בתפילתו בסידור . גם את המונח "בור" לא מגדיר במלים י האיש שאיננו יודע קרוא וכתוב , אלא "האיש אשר איננו יודע , ומכאן אתה למד , כי אף הבור יודע קרוא וכתוב , שהרי אין לך ילד בישראל שלא חייב להתפלל ולברך ברכות בכל יום ויום . מאמר זה נכתב על סמך שני מפעלי מחקר : הספרייה היהודית בארצות המזרח תחת שלטון האסלאם בימי הביניים , 1500-900 ו תורת הבלשנות הארץ ישראלית מכיבוש הארץ על ידי הערבים עד הצלבנים . 1100-650 , כל אשר לא ייראה מבואר ומפורש במידה מספקת , יוכל המעיין למצוא בחיבורים הנ"ל , העומדים להתפרסם . להלן יצוטטו מחקרים רבים בקיצור . פירוט ההפניות הביבליוגראפיות ראה לוח הקיצורים בסוף המאמר . רב יוסף ראש הסדר ( בגדאד , — 1150 קהיר , 1220 בערך , ( הקדמה לפירוש הסידור לרב סעדיה גאון ? שי אסף , קרית ספר , יח ( תש"א-תש"ב , ( עמי , 63 שורות ו ו3- ו ( ועי"ש הגדרות למונחים תלמיד חכם וחכם . (
|
|