|
|
Page:ז
פתח דבר הרביעי של "שלם" היוצא לאור כשלוש שנים אחרי קודמו , הוא קובץ עשיר ורבים בו המחקרים החדשים והמקוריים אשר עתידים לשנות את התמונה בספרות המחקר בסוגיות שונות של חקר תולדות היהודים בארץ ישראל בימי הביניים ובעת החדשה . בקובץ שלפנינו מחקרים רבים הכוללים תעודות חדשות וחשובות השופכות אור חיי היום יום של יחידים ושל קהלים וקהילות — מזה , ועל חיי הרוח שנתהוו — מזה . כך הם מאמריהם של מ' אידל , ח' טורניאנסקי , ש' רוזנברג , א' דוד , צ , ש' שורצפוקס וי' רצהבי . כמו כן כלולות כאן מונוגראפיות אחדות בסוגיות מרכזיות של חיי היהודים בארץ בתקופות שונות . אלחנן ריינר משכיל לחשוף את דמותה של הקהילה האשכנזית בירושלים מאמצע המאה הארבע עשרה ועד המאה החמש עשרה , על שחזור רב עניין משברי תעודות ואזכרות ספרותיות שעד כה לא הצליח איש . יוסף הקר בודק סוגייה חברתית מרכזית בחיי יהודי ארץ ישראל , סוגיה המחלחלת בשורש קיומן של הקהילות בארץ , בגלל מספרם הגדול של החכמים . מניתוחו מבורר שלאורך רוב המאה השש עשרה שילמו תלמידי חכמים את הגולגולת בצפת ובירושלים למרות שהדבר מנוגד לדברי רוב הפוסקים . על ידי התעודות העות'מאניות והמקורות העבריים הוא מעלה נתונים חדשים על של קהילת צפת במאה השש עשרה , ע שיט ת המיסוי הנוהגת בה ועל המתחים החברתיים שפעלו בתוכה באותה מאה . יעקב חסדאי מציע הבנה שונה וחדשנית של היישוב האשכזי בארץ במחצית השניה של המאה השמונה עשרה . לדעתו באותה תקופה לא רק עלייה "חסידית" אלא גם "מתנגדית , " אשר נבדלו באידאולוגיה . במרוצת הזמן הגיעו לאנטאגוניזם , על רקע אידאולוגי ואירגוני חברתי . מורגנשטרן מתאר בפרוטרוט את פעילותה של קהילת ה"פרושים" בירושלים בבניית חצר ה"חורבה . " הוא מצליח לראשונה לשחזר ולקבוע על יסוד את שלבי הפעילות הדיפלומאטית והשתדלנית מראשית המאה ועד . 1837 עומד הוא על מניעיהם הדתיים . מנחם קאופמן מברר בהרחבה את מדיניותה של ארצות הברית בשאלת אפשרות קיומה של ירושלים יהודית ב 1948 ומסביר את מהלכיה , כמו גם את סיבות כשלונה של מדיניות זו . מחקרים מקיפים אלה , שעניינם בתאור מפורט בצד סינתיזה ומסקנות כוללות , באסופה זו מחקרים אחדים המתמקדים בסוגיות או במקורות חשובים לגופם .
|
|
|