|
|
Page:יא
ישראל בימי בית שני כחלק מן ההיסטוריה של העולם הקלסי בכלל , בלא שנתנו דעתם כראוי על הרקע והרצף של תולדות ישראל בכלל . מבין ההיסטוריונים של ימי בית שני היה שטרן הראשון , שאיחד ומיזג את שתי הגישות הללו כאחת . הוא דן בתולדות ישראל בימי בית שני הן כחלק אורגני של ההיסטוריה היהודית לכל תולדותיה הן כחלק אורגני של ההיסטוריה של יוון , העולם ההלניסטי ורומי . דבר זה עלה בידי שטרן בצורה מושלמת רק משום שהיה בקי מופלג ובךבית גמור ומוחלט הן במדעי היהדות בכלל ( מן המקרא , דרך ספרות חז"ל ועד לעולמם של ימי הביניים והעת החדשה ) הן בפילולוגיה הקלסית בכללה , ואף בהיסטוריה ובספרות האירופית של ימי הביניים והזמן החדש . היקפם הרחב ביותר של ידיעותיו ושל מעוף אופקיו בא , דרך משל , לידי ביטוי מושלם במחקרו על 'הפילוסופיה הרביעית' והתאבדותם של אנשיה במצדה . בלא כל הגזמה אפשר לומר , ששטרן חידש לחלוטין את פני המחקר בתחום תולדות ישראל בימי בית שני . בזכות בקיאותו המופלגת , רעננות מחשבתו המקורית , חריפותו ודקות אבחנותיו , זהירותו ודיוקו בכל פרט , ומעל לכול התמדתו המוחלטת — בזכות כל אלו לא רק הגיע הוא גופו להישגים מצויינים , אלא שגם זכה להעמיד תלמידים מעולים , ממשיכי דרכו , המצויים כיום בקרב הסגל של אוניברסיטאות שונות בארץ ( וגם בחוצה לאח . ( אולם השפעתו על דרך המחקר משתרעת אף הרבה מעבר לכך . בשני העשורים האחרונים לחייו נחשב שטרן , בצדק , כגדול ההיסטוריונים של תולדות ישראל בימי בית שני . מחקריו הכתובים — חיבוריו הגדולים , עשרות מאמריו וחלקו במפעלים מדעיים משותפים חשובים , שעליהם הטביע חותמו ( תולדות עם ישראל , בעריכת ח"ה בן ששון , בהוצאת דביר עמוד ; ההיסטוריה של עם ישראל , בהוצאת מסדה ועם עובד ; , Compendia Rerum Iudaicarum adNovum Testamentum בהוצאת ; 7 jh 77 Van Gorcum ההיסטוריה של אח ישראל , בהוצאת יד יצחק בן צבי וכתר ) — השפיעו ומשפיעים על דור שלם של חוקרים כארץ ובעולם . הכרונולוגיה והדיפלומטיקה של תולדות ישראל בימי בית שני ; דמותו והערכתו של עם ישראל בעיני העולם הנוכרי ; משמעותו של מרד החשמונאים מבחינת תולדות ישראל ותולדות העולם לדורותיהם ; מקומה של מדינת החשמונאים בתוך ההיסטוריה הבין לאומית של זמנה ; החברה היהודית בסוף ימי בית שני ; הזרמים של הקנאים והסיקריים והמנהיגות של המרד הגדול ; ההיסטוריוגרפיה היהודית בימי בית שני ; המשטר הרומי ביהודה ; היהודים בתפוצות הגולה , ובייחוד במצרים , בתקופה ההלניסטית הרומית — עניינים אלו אינם אלא מן הבולטים ביותר מקרב נושאים רבים , מגוונים מאוד , שלהם הקדיש שטרן את עיוניו ושבהבנתם חולל מפנה . בשנים האחרונות אמר לי לא אחת , שלכשיסיים את ספרו הגדול על תולדות ישראל בימי בית שני ( אם אכן יעלה בידיו לסיימו , ( יבקש להקדיש את שארית ימיו הנותרים למחקר תולדות ישראל בסוף הזמן העתיק , בתקופה הביזנטית ( המאות הרביעית-השביעית לספה"נ . ( הוא חש היטב , שאין לו כבר הרבה מה לחדש במחקר תולדות ישראל בימי בית שני . שכן , לפי דבריו , התחום הזה מוצה ויהא מקום לשוב ולעיין בו רק אם יתגלו ויתפרסמו מקורות חדשים , או לאחר דור או שניים של התיישנות המחקר הקיים . לפיכך ראה לעצמו אתגר להיזקק דווקא לתקופה מרוחקת מאות שנים
|
|