|
|
Page:ט
מנחם שטרן ומפעלו המדעי מנחם שטרן ז"ל נולד בשנת תרפ"ה ( 1925 ) בביאליסטוק שבמדינת פולין . אביו היה יהודי ליטאי , מתנגד , בעוד שאמו באה מן הדרום , ממשפחת חסידים . בבית דיברו יידיש , אולם מנחם למד כבר בילדותו עברית ולימודי קודש , ואילו בבית הספר קנה לו יסודות ראשונים של השכלה כללית , לרבות הלשון הלטינית . בשנת 1938 עלה עם הוריו . pKV תחילה ישב בחיפה , שם למד בבית הספר הריאלי , אולם לאחר זמן מה עבר לתל אביב . שם סיים בשנת 1942 את בית הספר התיכון למסחר 'גאולה , ' אלא שאת עיקר תורתו וחוכמתו קנה לו מכוח התמדתו ושקידתו בלימוד עצמי , בייחוד בספריה העירונית של תל אביב , 'שער ציון . ' לאחר שנת שירות בקיבוץ , החל בשנת 1943 את לימודיו באוניברסיטה העברית , בחוגים היסטוריה של עם ישראל , היסטוריה כללית ולימודים קלסיים . בשנת 1950 קיבל תואר . M . A . לאחר שנשא אשה , את חוה לבית בתר , יצא בשנת 1952 להשתלמות באוכספורד , בה עשה כשנתיים ומחצה . בימים ששהה שם למד , לפי יזמתו של מורו , אביגדור צ'ריקובר ז"ל , פפירולוגיה , ואף החל לעבוד כעוזר מדעי בהכנת אוסף הפפירוסים היהודיים שבעריכתם של צ'ריקובר ואלכסנדר פוקס ז"ל . סמוך לשובו של שטרן לירושלים , בשנת , 1954 הוענק לו מטעם האוניברסיטה פרס המחקר הגבוה ביותר במדעי היהדות , מקרן ורבות . לאחר שנה החל להורות באוניברסיטה . בשנת 1960 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה ובה בשנה נתמנה מדריך ( כיום מרצה ) להיסטוריה של עם ישראל בימי בית שני . בשנת 1964 הועלה לדרגת מרצה ( כיום מרצה בכיר , ( בשנת — 1966 פרופסור חבר ובשנת — 1971 לדרגת פרופסור מן המניין . בשנת 1977 הוענק לו פרס ישראל . בשנת 1979 נבחר חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולימים הפך להיות מעמודי התווך שלה . כן היה פעיל בגופים מדעיים רבים . היה נשיא החברה ההיסטורית הישראלית , ממקימי 'מרכז זלמן שז"ר' וחבר מערכת 'ציון , ' חבר הוועד הפועל של האיגוד העולמי למדעי היהדות ופעיל מאוד ב'יד יצחק בן צבי . ' ועם זאת לא ידעה התמדתו בתורה ובמחקר גבול . כמנהגו מדי בוקר יצא מביתו גם ביום חמישי בשבת , י"ט בסיון תשמ"ט , ( 22 . 6 . 1989 ) בשעה שמונה ומחצה בבוקר , לילך ברגל , שכן אהב מאוד לטייל , לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בגבעת רם . לא יצא רבע שעה ובדרכו , בחורש שבמעלה העמק של מנזר המצלבה , נרצח בידי זדים . אם מתבוננים במפעלו המדעי של מנחם שטרן ובוחנים היטב את התפתחותו , מגלים בו שני קווים מעניינים , האופייניים ביותר לדרך עבודתו של חוקר גדול ומזהיר זה .
|
|