|
|
Page:13
בבית הספר העל יסודי בישראל . מעבר לכך : הדיון הנפרש כאן מאיר את הסוגיה מזווית שונה במקצת מאלה שהיו מקובלות עד עתה : המונח " אי נחת בהוראה" אינו מונח רווח . המונחים הנוהגים במקומו בתיאורם של מצבי קושי בהוראה הינם , לרוב , "לחץ" או "שחיקה . " שני מושגים אלה זכו בכמה תיאורים והגדרות . מושג הלחץ מתייחס , לרוב , לתופעות אישיות : המורה נתון בלחץ ; המורה הוא קורבנו של לחץ ; הלחץ מופעל על המורה "מבפנים , " מחמת חולשות אישיותיות , או "מבחוץ , " על ידי נסיבות עבודתו . המורה אינו נושא התופעה , אלא מושאה . מושג השחיקה מציין תכופות את תוצרי הלחץ : המורה חווה , כך או אחרת - וכתוצאה מלחץ או אי סיפוק - אין אונות וכישלון , שהשפעתם עליו מתישה . הגדרותיו של ( 1989 ) Kyriacou את שני המושגים משקפות הגדרות רבות רווחות : לחץ הוא , לפיו , "התנסותם של מורים ברגש לא נעים , ככעס , מתח , תסכול , חרדה , דיכאון ועצבנות , שמקורם בהיבטים של עבודתם כמורים " . ואילו שחיקה היא תוצאת הלחץ : " מצב של לאות מנטלית , רגשית או עמדתית , בקרב מורים , כתוצאה מהתנסות מתמשכת בלחץ" ( ע' . ( 27 שני מושגים אלה , לחץ ושחיקה , מעמידים איפוא את המורה כמושא סביל וכקורבן - אולי קורבן האשם במצבו - של נסיבות ארגוניות ותעסוקתיות . במקום דיון בלחץ ובשחיקה , אני מבקש לדון בתופעה שאני מכנה , כאמור , אי נחת בהוראה . את המושג "אי נחת" אבקש לתאר כתחושה של התנסות מתסכלת מתמשכת אצל מורים , הנובעת מן התחושה שקבלה ושיתוף פעולה ודאיים ויציבים מצד תלמידיהם הינם . 3 ובלשון : ( 1989 B ) Cole & Walker "לעולם נשקפת הסכנה שטיפול תקשורתי נ'לחץ' ישווה לנושא אופי פשטני וסנסציוני ויציגו כמצב פתולוגי : משהו 'אינו בסדר' אצל אנשים שמתנסים בלחץ . מיקום ' בעיית' הלחץ בפרט 'הנלחץ' עצמו הוא מחצית הדרך להאשמתו באי השקט הפוקד אותו" ( ע' . 1 X 1
|
|