|
|
Page:7
שדומה כי היא קשה למורים במיוחד : הימנעות תלמידים משיתוף פעולה . היעדר שיתוף פעולה משמיט את הבסיס ההכרחי לפעולות ההוראה . הפרק החמישי " ) התמודדות על שיתוף הפעולה של התלמידים ( " עוסק בדרכים שמורים בוחרים ומפעילים בעקבות הכנותיהם : עליהם להתמודד על גיוס או על שיקום שיתוף הפעולה ביניהם לבין התלמידים , ובה בעת לנסות לצמצם את אי הנחת . אסטרטגיות התמודדות רווחות שיתוארו הן דרכי פיקוח על התנהגות התלמידים . הפרק השישי " ) להיות עם אנשים ( " מתאר שני מיני נחת שמורים מפיקים בקשרי הגומלין עם תלמידיהם , חרף אי הנחת או בצידה של אי הנחת הטבועה תכופות בקשרי גומלין אלה . הפרק השביעי , האחרון " ) ממחויבות ראשונית למשנית , ( " מביא כמה הערות סיכום , ובעקבותיהן - דיון במשמעויותיה של מחויבות המורים לעבודתם וזיקתה לנחת ולאי הנחת שהם מפיקים ממנה . ריינר מריה רילקה ( עכשיו בוורפסוודה , ליד ברמן , ( 1903 יעץ לאיש צעיר שתהה על דרך חייו : "כעת חייה את השאלות , ואז אפשר שביום מן הימים , מבלי שתיתן על כך את הדעת , תחיה אף אל תוך התשובה " . ספר זה מציג בעיה בעולמם של מורים על יסודיים ; אך ברוח המשתמעת מהצעת רילקה , הוא מסתפק בפרישתה , מבלי להציע פתרונים . מורים חווים תכופות אי נחת בהוראתם . במסגרת המחקר שספר זה מתבסס עליו , הם דיווחו על חוויה זו בדרכים שונות , תיארוה בפרוטרוט , מסרו על משמעויותיה מבחינתם , על דרכיהם בהתמודדות איתה , על הצלחות ועל מפחי נפש . אני חושב כי הצגת הבעיה של אי הנחת - הצגת הבעיה
|
|
|