|
|
Page:13
ומטרות מקומיות . מצב זה תובע מן המוסד החינוכי להלך על חבל דק , תוך היענות לתביעות המרובות . במקביל , מתאפשר למוסדות החינוך לעשות שימוש במשאבים רבים יותר . מן המרכזים הפוליטיים השונים , לרבות הרשויות המקומיות , נדרשים שיתוף פעולה ותיאום , לבל יחשפו את בתי הספר ללחצים בכיוונים מנוגדים , שעלולים לשתק את המוסד ולפגום ביכולת התפקוד שלו . בהקשר זה ראוי לציין את התפישות החדשות שניתן להן ביטוי בדו''ח ועדת גפני , ( 1993 ) שעל פיו מומלץ לאפשר לגורמים שונים , ובכללם גורמים פרטיים , לממן מוסדות ופעילויות חינוכיות ולפעול לגביהם כגורמי חסות . גורמים אלה עלולים להתפתח כמרכזים פוליטיים חדשים , בעלי סמכות לעצב את המדיניות החינוכית של המוסדות השונים בתוקף היותם נותני החסות . ח . הקהילה הרחבה לקהילה זו היבט גיאוגרפי והיבט פונקציונלי ברמה המקרו -חברתית : קהילה גיאוגרפית רחבה יכולה להיות עיר או מדינה . קהילה פונקציונלית בהיבט זה יכולה להיות קהילת ערביי ישראל , יהדות הגולה וכדומה . לקהילה זו קשר ישיר עם בתי הספר באמצעות המרכז הפוליטי , המתווך את מערכות הערכים והנורמות המשותפות לחברה כולה לכל תלמידי מערכת החינוך . כפי שניתן לראות , קהילה זו חובקת את כל הקהילות האחרות ומכילה את כל המאפיינים של הקהילות שבתוכה . כל אדם משתייך לחברה הרחבה שלתוכה נולד ואשר במוסדותיה הוא מתחנך ונהפך לבוגר , באמצעות יצירת זהות קהילתית משותפת בהיבטים התרבותי , הערכי והנורמטיבי ובתחושת השייכות של כל פרט כלפי ישות קהילתית זו . ניתוח בתי הספר בארגונים חינוכיים והקשרים המתפתחים עם הקהילות השונות , שהוצג לעיל , מהווה מסגרת התייחסות לספר שלפנינו . המשימה שנטלנו על עצמנו היתה לרכז מאמרים העוסקים בעולם החינוך , שכל אחד מהם מנתח תהליכים מזווית ראייה קהילתית מסוימת . איננו מתיימרים להקיף או לייצג את כל סוגי הקהילות , אך ניסינו להציג חלק מהן , במאמץ להבין את הדינמיקה הנרקמת בינן לבין מערכות החינוך שלהן . במחקרים שבקובץ מוצגות קהילות שונות בהקשרן לחינוך , והם מאורגנים על פי הקהילות שתוארו לעיל , החל בבית הספר כקהילה , במחקרם של יצחק
|
|