|
|
Page:6
עם כתיבת ספר זד ' . הופתעתי מעוצמת הדחף שחשתי בקרבי , דבר שהתבטא בעובדה שנטלתי זמן יקר מכל אחד מעיסוקי , כדי להשלים את כתב היד . הענין הובן היטב על ידי מזכירתי , אשר תפשה עד מהרה כי תאריך הסיום להדפסת כל פרק היה "שלשום . " אני עצמי הופתעתי מדחיםות זאת . היתה לי הרגשת שליחות מסוימת . האם היתה זו הרגשה שעלי "להציל" את החינוך ז נדמה לי שלא ; אך בכך יצטרך הקורא לדון בעצמו . מסקנתי היא שהרגשת הדחיפות נבעה מרצוני לתרום כל מד . שיש לאל ידי , למורים ולמחנכיפ בימים אלה של משבר , שהוא אמנם קשה . כיום , עומדים בפני החינוך אתגרים שונים , קשים מכל האתגרים שבהם נתקל בתולדותיו הארוכות . לדעתי ' המידה בה יצליח החינוך להיענות לאתגרים אלה , תהיה אחד הגורמים העיקריים אשר יקבעו אם האנושות תתקדם , או אם האדם על פני כדור הארץ ישמיד עצמו , בהותירו אחריו רק אותו מיעוט חיים המסוגל לעמוד בפני הרס אטומי ורדיואקטיביות . אנסח בקצרה אחדות מן השאלות המעסיקות אותי : המסוגל החינוך להכשיר יחידים וקבוצות לחיות ולהרגיש בנוח , בעולם שבו המטרה העיקרית היא שינוי מהיר יותר , או שמא הסתגלות כזאת היא מעבר לכוחו של האדם ז או אולי אין בכוחו של החינוך להשיג מטרה כה זרה למהותו בלבר ו המסוגל החינוך למלא את תסקידו המרכזי ביעילות , שעה שמתגברת המתיחות הבינגזעית , הנושאת עימה חומר נפץ , או שניכשל , והדבר יביא למלחמת אזרחים ן האם יכול החינוך להכשירנו לחיות תוך קבלת אחריות וקיום תיקשורת תקינה , בעולם של מתח בינלאומי גובר ושל לאומנות פחות ופחות רציונאלית — או שיעשה אותנו צרי מוחין ושבעי רצון מעצמנו יותר מבעבר . יותר ויותר מתגוננים וסחות פתוחים לתיקשורת של אמת ולסעילות גומלין ממשית בין עמים . עד ש 0 וב לא יהיה מנוס משואה ז היוכלו המחנכים לעמוד בפני מהפכת הסטודנטים ההולכת ומתעצמת , בחינוך התיכון והגבוה — סהסכה המתקוממת נגד כל מערכת הערכים של החברה , נגד היחס הבלתי אישי במוסדות ההוראה שלנו , נגד תוכניות הלימידים הכסויות , או שהחינוך יתנהל מחוץ ל '' בתי האולםנא" בהניחו אותם לאוםרי 'הן" בלבד ז
|
|