|
|
Page:2
החדש באותה עת של תאוריית תכנית לימודים . עם סיום הלימודים כיניתי עצמי , בהיסוס ובזהירות - "תאורטיקן של תכנית לימודים" - בתקווה שאיש לא ישאל מה בדיוק עושה תאורטיקן כזה . השתתפותי במשך שני עשורים בכינוסים שונים שעניינם תאוריה של תכנית לימודים - במילווקי , ברוצ'סטר , בקנט , בארליי ובברגמו - עיצבה את חשיבתי הן באשר לתכנית לימודים והן באשר לתפקידו של תאורטיקן של תכנית לימודים . הנסיעות הארוכות מצפון מדינת ניו יורק ( כאשר עבדתי a ( SUNY-Oswego לארליי , כמעט תמיד בחברתו של ג'ים ווד , עזרו לי לפתח את פרשנותי לז'אן פיאז'ה . בארליי אף התעמתתי עם תחושת הרציונליזם שלי עצמי , שזו , אני מקווה , מיתופואטית כעת יותר משהייתה אז . זכורה לי היטב תוכחתו הקבועה של ג'ים מקדונלד , שכתיבתי " אינה מיתופואטית דיה . " ניסיתי לתקן מעט מזה בספר שלפנינו . a , SUNY-Oswego שם לימדתי ואף ניהלתי במשך 15 שנים , שקדתי על כתביו הביולוגיים והפדגוגיים של ז'אן פיאז'ה . שם גם נאבקתי עם הגותו של ג'רום ברונר , ורכשתי היכרות עם כתביו של איליה פריגוז'ין והעולם החדש של "מבנים מתפזרים . " ראויים להוקרה ; ג'ים סאגו , שעזר לי לראות את פיאז'ה מנקודת ראותו של הביולוג ; בוב סידוול , שהציג בפניי את פריגוז'ין ; ליאו גרזון , שבאהדה , ולא בלי ביקורת , קרא הרבה ממה שכתבתי ( כולל טיוטות מוקדמות של פרקים בספר זה ;< וטרי לינדנברג , שעשתה כל זאת ועוד , בידידות , בביקורת ובעצה במשך רבע מאה כמעט . תודות מקרב לב לכל חבריי . Oswego ^ ברדלנדס , קליפורניה , התחלתי לעבוד על הטיוטות הראשונות של הספר . זה היה מקום מצוין להגות בו ( בשעה שאני מנהל את התכנית לחינוך מורים ) על ווייטהד , על פוסט מודרניזם ועל תאולוגיית תהליך . הקרבה לקלרמונט הייתה לתועלת רבה . הדיונים שקיימנו בנושא תכנית הלימודים הביאו לקמפוס כמה דוברים מרתקים , אולם מה שהשפיע עליי ביותר , בעודי תוהה על קנקנה של הפדגוגיה הפוסט מודרנית , היו הערותיהם הביקורתיות ותמיכתם של סם קרואל ויאסויוקי אואדה , שהקדישו לי הרבה מזמנם . סם ראה במהלך השנים גרסאות רבות של הספר , והפליא תמיד בתמיכתו ובתובנותיו . עמו , ועם תלמידנו רון סקוט , התחלתי לנסות כמה
|
|