|
|
Page:7
פרק א ' פוסטמודרניזם וחינוך עד לאחרונה , המושג "פוסטמודרניזם" לא חרג מתחומי האסתטיקה והיה בעיקר עניינם הכמעט אזוטרי ( מיועד לחוג מצומצם ) של מומחים בתחומי האמנויות , הארכיטקטורה וביקורת ספרותית , כביטוי כללי של הסתייגות ממה שכונה "מודרניזם" באמנויות השונות בסוף המאה ה 19 ובעשורים הראשונים של המאה ה . 20 בשני העשורים האחרונים , במיוחד בשנות התשעים , העולם האינטלקטואלי המערבי מוצף דיון ער , לעתים סוער , בנושאים המכונים פוסטמודרניסטיים ( מכאן ואילך פ"מ . ( באוקטובר 1981 כתב העיתון הצרפתי , Le Monde בנוסח "המניפסט הקומוניסטי , " כי " רוח רפאים מהלכת על אירופה , רוח הרפאים של הפוסטמודרניזם , " ללמדך כי יש משהו מבהיל ומסוכן ברעיונות הפ"מ המתפשטים . ואילו אסף ענברי כתב לפני זמן מה על הסגנון והמושגים בשיח הפ"מ את הדברים שלהלן : כשמתחילים לדבר על הפ"מ שוקעים חיש קל לביצה מושגית וממתינים עד בוש לחילוף ... דומה שמעולם לא נכתב כה הרבה - ונאמר כה מעט - על מושג אפנתי להכעיס , המסרב לפנות מקומו למושג בהיר יותר , ידידותי למשתמש ... הפער בין מבול הפרסומים ( תיאורטיים אקדמיים ופולמוסיים עיתונאיים ) לבין קלישות התוכן - או מה שנראה בקלישות - יש בו , הבה נודה , כדי להוציא מן הכלים ' .
|
|
|