|
|
Page:12
ואלעזר הכוהן , ובעיקר כלחימת האוכלוסיה היהודית כגוף אחד נגד הרומאים . בחלק זה בדקנו את המקורות המגוונים , שבהם נזכרים השלושה , כדי לעמוד על תאריו ועל אופי הנהגתו של בר כוכבא , מנהיג המרד , ולברר מה היה חלקו של ר' עקיבא במרד , והאם ניתן להתייחס אליו כאל מנהיגו הרוחני של המרד , ומה היה תפקידו של אלעזר הכוהן , אשר לגבי זהותו קיימת אי ודאות כמקורות . בנוסף לשלושת המנהיגים האפשריים של המרד השני , בדקנו את אופי הנהגתם של מפקדים צבאיים ובעלי תפקידים במינהל האזרחי הנזכרים באיגרות ממדבר יהודה , ואת מערכת יחסיהם עם ההנהגה המרכזית . בנושא ההנהגה היהודית מצאנו לנכון לטפל גם בכמה מקורות שמהם מתברר קיומה של אופוזיציה למרד , וכאן היתה השאלה המרכזית האם ההתנגדות היתה למרד בכלל , או רק למנהיגו , כפי שניסו להציג זאת במחקר . ד . תוצאות המרד . — במרכז הפרק המסכם את ספרנו כללנו דיון בתוצאותיו של המרד בשלושה תחומים : . 1 התחום המדיני , . 2 התחום הדתי , . 3 התחום הכלכלי החברתי . בחרנו בתחומים אלו מאחר שמחקר המרד בעבר , בדיונו בשאלות אלו , הגיע לכלל מסקנה שהמרד השני היה האסון הכבד ביותר שפקד את האוכלוסיה היהודית בעת העתיקה . ברם כל מיני קשיים שמעוררים המקורות המתארים את תוצאות המרד , והעדויות המתארות את הת אוששותה של היהדות pxn > uy n ^ x לאחר דיכוי המרד השני , חייבו עיון מחודש בסוגיה זו , כדי לבדוק אם אכן היו תוצאות דיכוי המרד השני כה הרסניות . בחרנו ל 1 לא לעסוק במהלכיו הצבאיים של המרד השני , מאחר שהעדויות המקוטעות בנושא זה אינן מאפשרות לשחזר אותם . כמו כן העדפנו שלא להיגרר לוויכוח הפולמוסי שהזכרנו לעיל . כאמור , ראשיתו של ספר זה בעבודת מחקר לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה , שהוגשה לסנאט האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת תשמ"ד , שנעשתה בהדרכתם של פרופ' אוריאל רפפורט ופרופ' מנחם שטרן . מאז אישורה של העבודה עברו שנים מספר , והספר הוא עיבוד של העבודה , הכולל חידושים ומחקרים שראו אור עד להגשת הספר לבית הדפוס באלול תשמ"ח . מורים וידידים רבים סייעו לי במשך השנים בעצה ובדעת . בראש ובראשונה , ברצוני להביע תודתי למדריכיי הפרופ' אוריאל רפפורט ומנחם שטרן , אשר בהדרכתם המסורה האירו את דרכי בכתיבת עבודת הדוקטוראט , ועודרוני לכתוב את הספר הנוכחי הוה . לצערי פרופ' מנחם שטרן לא זכה לראות את פירסומו של הספר . ב 23 ביוני , 1989 הוא נרצח בירושלים בצורה אכזרית בדרכו לאוניברסיטה העברית . יהי זכרו ברוך . ייבדל לחיים ארוכים , פרופ' אוריאל רפפורט הראוי לתודות מיוחדות על שנים ארוכות של עידוד , עצה והשראה ובעיקר של ידידות יקרה . תודה גם לפרופ' דוד גודבלאט על הערותיו המועילות , ולד"ר מנחם לוז על עזרתו הרבה בעניינים שונים , ולידידי הטוב ישראל רונן , שסייע רבות בעת המצאי במרחק כה רב מההוצאה לאור .
|
|