|
|
Page:יג
והשני , הסוכנות היהודית החלה במערכת של סקרים ובדיקות , במגמה ללמוד באופן יסודי את צפונות הנגב . היה זה לא רק שינוי בתפיסה לגבי הנגב , אלא ראשיתה של מהפכה זוטא . מעתה נבחנה רכישת הקרקע באיזור לא רק לאור המאבק בין היהודים והערבים על משאבי הקרקע pxn , VK 1 tt ^ אלא גם על פי יכולתה של הסוכנות היהודית להתמודד עם אתגרי הקיום והחקלאות במדבר . בתוככי חזית המגע שנוצרה בין בדואים ליהודים בשנים האמורות , היתה ההתיישבות היהודית על גליה השונים "התיישבות ספר , " ונתפסה כחלק מהמאבק ארוך השנים באיזור זה בין המזרע לישימון . הדגש של המאבק הושם על רכישת הקרקע , על קביעת בעלות יהודית חוקית עליה והחזקתה כרזרבה עבור מתיישבים מהגרים העתידים לבוא . עד אמצע שנות ה 30 שלטה התפיסה , כי אם אכן יירכש הנגב , ייעשה הדבר בדרך של רכישת גושים של מיליוני דונם . לפיכך לא נדרשו המוסדות המיישבים לעצב סדר עדיפויות לקרקעות . עם השתנות התנאים הפוליטיים ופרסום "תוכנית החלוקה" של הוועדה המלכותית בשנת , 1937 נקטו מוסדות היישוב אסטרטגיה יישובית חדשה , שתכליתה — הרחבת שטחי הישות הציונית וכיבוש כל שטח קרקעי מהר ככל האפשר , במגמה להכין תשתית רחבה לטריטוריה היהודית . סיכומו של דבר , המדיניות הקרקעית יישובית של התנועה הציונית פשטה ולבשה צורה במהלך שנות ה 30 וה . 40 בראשית שנות ה 30 עדיין נבחנה בזהירות האפשרות ליישוב הנגב , ואילו לקראת סופו של העשור ננקטה מדיניות קרקעית יוזמת . באמצעות המוסדות המיישבים — חברת הכשרת היישוב , הקרן הקיימת , המחלקות המקצועיות של הסוכנות היהודית , התנועות המיישבות והמרכז החקלאי — ובגיבוי מוסדותיה הכלליים של התנועה הציונית — הוועד הפועל והקונגרס — חתרה מדיניות זו להשתלט במהירות על הקרקע בנגב וליישבה . בתחילת שנות ה 40 עדיין האמינו מעצבי המדיניות הזו , כי בריטניה , מתוך שותפות אינטרסים , תפתח לפני התנועה הציונית את הנגב להתיישבות רחבה . בסיומה של מלחמת העולם השנייה ולקראת שלהי העשור הפך העימות בין היישוב לשלטון הבריטי לגלוי וכואב , ורכישת קרקעות הנגב וההתיישבות בו היו ממרכיביו הבולטים .
|
|