|
|
Page:2
קו החוף והופעת תיירות הקיט בארץ , התפתחות אתרי מרפא ותיירות המרפא וצמיחת ענף ההארחה במשקים החקלאיים . חלקו השני של הספר , פרקים שלישי עד שישי , מדגים במפורט את מאפייני התפתחות תופעת התיירות בעיר ירושלים , עיר הקודש , שנחשפה בעצמה רבה למאפייני התיירות המודרנית . הבחינה של ירושלים נעשתה על יסוד ארבעה נושאים עיקריים שעיצבו את תשתית התיירות העירונית : הנושא הראשון הוא בחינת התהליכים שאירעו במקומות הקדושים , שהיו כמובן גורמי המשיכה העיקריים למבקר בעיר , בהתאמתם לרוח התקופה החדשה ולציבור מבקרים מגוון . הנושא השני הוא צמיחתם של גורמי משיכה חדשים ברחבי העיר , שלא נודעו בה קודם לכן והצטרפו לגורמי המשיכה העיקריים הקיימים זה דורות רבים ובהם מרכזי תרבות כבניין ימק"א או מוזאון רוקפלר לארכאולוגיה . הנושא השלישי שנבדק בהתפתחות תשתית התיירות העירונית הוא שירותי התיירות אשר נועדו לתמוך את המבקר בביקורו בעיר ובהם עיקר תשומת הלב ניתנה להתפתחויות שחלו בשירותי האירוח . והנושא הרביעי הוא ניתוח ספקי המידע לתייר , שהייתה להם השפעה על עיצוב תמונת עולמו של המבקר על העיר ועל אתריה ; גורמים אלו תיווכו למעשה בין המבקר לבין האתרים עצמם ובהם נבחנו , בין היתר ספרי הדרכה , פרסום לתיירים או מורי דרך . אל תקופת השלטון הבריטי כאדץיישראל נחשפתי כבר במהלך לימודיי לקראת התואר השני , עת כתבתי את עבודת התזה על פעילותו של ועד הקהילה בירושלים ועל תרומתו להתפתחות העיר בתקופת השלטון הבריטי . עבודה זו הפגישה אותי עם חומרים ארכיוניים ועם מקורות אחרים הנוגעים לתקופה , ובה בעת גם למדתי להכיר שיש מקום רב למחקרים נוספים על העיר והתקופה , תקופת השלטון הבריטי . בשנים שכתבתי את העבודה על ועד הקהילה החל תהליך השלום ( המכונה 'תהליך אוסלו , ( ' ודיבורים רבים נשמעו על עתיד טוב יותר לעמי האזור . היכרותי את המחקר הקיים על ארץ ישראל ועל ירושלים בתקופה המודרנית , בצד התקוות והכמיהות לשלום ורעיונות לפתיחות ולתנועת תיירים מוגברת לאזורנו , דחפו אותי לשלב מחקר היסטורי על העיר בצד נושא אקטואלי ומדובר . עבודת הדוקטור שכתבתי בהדרכתם של פרופ' יהושע בן אריה מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' יוסי כץ מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן ברמת גן , עסקה אפוא ב'התפתחות תשתית התיירות בירושלים בתקופת השלטון הבריטי ' ( 1948-1917 ) והתמקדה במאפייני התפתחות תופעת התיירות בירושלים מהזווית הגאוגרפית של תשתית התיירות העירונית . הספר המוגש בזה הוא עיבוד של עבודת הדוקטור שבו נותרה על כנה יחידת הזמן הנבחנת ( תקופת המנדט ) אך ביחס ליחידה הגאוגרפית הורחבה היריעה ותופעת התיירות מוצגת בהקשר הארץ ישראלי הרחב . ירושלים , כאמור , משמשת כמקרה בוחן מפורט להצגת מאפייניה של התיירות המודרנית בארץ בתקופה הנדונה .
|
|
|