|
|
Page:302
( א ) שבחי אלשאם ( סוריה רבתי ) ושבחי עריה וכן ירושלים , אשקלון , עזה , רמלה , יריחו , שכם , בית שאן , דמשק , חמץ , רשימת הנביאים המפורסמים שחיו שם ורשימת חברי מחמד הידועים שהיו שם ( פצאאל אלשאם ופצאאל מדנהא ובית אלמקדס ועסקלאן וע'זה ואלרמלה ואריחא ונאבלס וביסאן ודמשק וחמץ וד'כר אלאנביאא אלמשהורץ פיהא וד'כר אלצחאבה אלמערופץ פיהא , ( ( ב ) שבחי ירושלים ואלשאם ( פצאאל בית אלמקדס ואלשאם , ( ( ג ) שבחי ירושלים ושבחי אלשאם ( פצאאל בית אלמקדס ופצאאל אלשאם 128 , ( מאת אבו אסחאק אבראהים בן יחיא בן אבי חפאט' אלמכנאסי . ( ד ) שבחי ירושלים ומעלת התפילה בה ( פצאאל בית אלמקדס ופצל אלצלאת פיהא , ( מאת מחמד בן מחמד בן חסין אלכנג'י אלצופי . הקו הבולט בחיבורים אלה הוא הדגשת הקשר בין אלשאם ( סוריה רבתי או דמשק ) לבין בית אלמקדס ( ירושלים או ארץ ישראל בכלל . ( קשר זה איננו חדש כלל וכלל , שכן פעמים הרבה נאמרה מסורת זהה על ירושלים ועל אלשאם . אבו אלמעאלי היה למעשה הראשון שכרך את שבחי שתי הערים בחיבור אחד . אך מה שראוי לציין הוא , שב'תחרות' על השבחים בין שתי ערים אלו , גם בעלי האוריינטאציה הדמשקאית לא ניסו להמעיט כהוא זה מערכה של ירושלים . הם רק ייחסו לדמשק תכונות המעניקות לה תוספת קדושה וכבוד . תוספת זו נגעה לנושאים שוליים בלבד , כגון המאבק על הימצאות קבר משה רבנו בקרבת עיר זו או אחרת , על קבורתם של נביאים אחרים , על כך שהצדיקים שבזכותם העולם קיים ( אלאבדאל ) נמצאים גם פה וגם שם ועל כך שישו עתיד לרדת במסגד דמשק או במסגד ירושלים . חיבורים אלה , בחלקם , המשיכו במגמה לקצר את שרשרות המוסרים ( כך דרך משל אלמכנאסי ואלכנג'י , בחיבוריהם הנזכרים לעיל ) ולהכליל מסורות מקומיות רבות , בעיקר על קברי נביאים . וכך , דרך משל , מסופר שלוט ושתי בנותיו קבורים בכפר ברוך , 131 יונה הנביא קבור בחלחול , הנביא שעיב ( שהמסורת טוענת שהוא יתרו חותן משה ) קבור בקרני חטין , איוב קבור בחוראן , אלישע קבור בכפר בסר , נח בכרך שליד בעלבף בבקעת הלבנון , יהודה [ בן יעקב ] קבור בכפר יהודה , ירמיה קבור בסראקה ליד כפר סבא וראובן קבור בכפר חארס שליד שכם . בחיבורים אלה החלו המחברים לתת תיאורים מפורטים של איזור הר הבית . תיאורים אלה מהווים מעין אינוונטאר של כיפת הסלע ואלאקצא . מספר העמודים , המנורות , השרשראות לתליית המנורות , במות הדרשות ( מנאבר , ( מיכלי מים ( צהאריג , ( ' וכר . לראשונה ( עד כמה שידוע לנו ) הכריז מחבר שהוא הקל ראש בכללי מסירת המסורות ( בעיקר על מחמד ומפיו , ( וזאת בהסתמכו על 126 כתב יד טובינגן מס' MA . vi 26 ( מדף 1 ב עד דף 122 ב 127 . ( כתב יד אוניברסיטת קימברידג' מס' 128 . 91 / 2 כתב יד טובינגן מס' . MA . VI . 25 החלק של ירושלים הוא מדף 1 עד דף 82 א . החלק של דמשק הוא מדף 83 א עד דף 134 א . לאחר מכן באות מסורות על שבחי שכם , אשקלון ועזה . 129 כתב יד טובינגן מס' MA . vi . 26 ( מדף 1 ב עד דף 97 ב ° . ( ראה : סדן , נבי מוסא ; סדן , קבר משה . 131 ראה פצאאל אלשאם , דף 111 ב . 132 שם , 112 א . 134 שם , 120 א . 133 שם , 113 א . 135 שם , שם . 136 כנג'י , בסוף חיבורו , דף 97 ב .
|
|