sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:285

הנקודות החשובות בקצרה , ונתעכב בעיקר על התייחסות ספרות המסורת ( חדית , ( ' פרשנות הקראן וההלכה המוסלמית לירושלים . המסורת המוסלמית מדגישה שירושלים נחשבת ל'כיוון התפילה הראשון של המוסלמים ושלישית במעמדה אחרי שני המקומות המקודשים , [ מכה ומדינה ' [ ( אולא אלקבלתין ות'אלת' אלחךמין . ( ביטוי זה , המקובל על המוסלמים על פלגיהם השונים , מקפל בתוכו הרבה מהפרובלימאטיקה של ירושלים בעיני המוסלמים , מימי מחמד ועד העת החדשה . ירושלים היתה קבלה ( כיוון תפילה ) של המוסלמים בשלב מסוים בתולדותיהם , אך מעמדה זה בוטל לטובת הכעבה שבמכה . לעומת זאת אין ירושלים נהנית ממעמד של חרם , היינו מקום קדוש שחלים עליו כללים של כבוד ופולחן , ואיסורים שונים , כגון איסור הלחימה , הציד , כריתת עצים , וכדומה . מעמד החרם באסלאם מוכר לגבי מכה ומדינה בלבד . 13 מקור הקדושה לגבי מכה הוא הקיאן , ולכן אין עליו עוררין . לעומת זאת , מקור קדושתה של מדינה הן אמירות המיוחסות למחמד , ולכן קדושתה כחרם איננה מקובלת על כל המוסלמים . נקודה זו מעוררת שאלה חשובה , שהתשובה עליה איננה ברורה די צורכה לחוקרים רבים , העוסקים בהבטים שונים של ירושלים אך אינם מצויים בספרות הערבית המוסלמית הנוגעת לירושלים : כיצד השתקפה ירושלים במסמך המוסלמי הקדום ביותר שאין עליו עוררין , 15 הלא הוא הקראן , ומאוחר יותר — במסורות המיוחסות למחמד ( חדית ( ' ובפירושי הקראן השונים י על שאלה זו ננסה לענות להלן . ירושלים בקראן ובחדית' אין בקראן אזכור מפורש של ירושלים אף לא באחד מן השמות שהיתה ידועה בהם לפני האסלאם ומייד אחרי הופעתו . 16 פרשנות הקראן , שהחלה את צעדיה הראשונים לקראת סוף המאה הראשונה להג'רה ( הד לספירה , ( החלה מייחסת לירושלים שמות וכינויים המופיעים בקראן . בין השמות 11 פלגים מסוימים בשיעה התייחסו בתקופה מסוימת לעיר כופה שבדרום עראק כאל עיר השווה בחשיבותה לירושלים ואף עולה עליה ? על כך ראה בהמשך הדברים . 12 בקשר למושג חרם , ראה : 1962 , pp . 41-58 , esp . pp . 50-57 Melanges Taha Husain , A . Badawi ( e'd . ) , Le Caire and Hawta , The Sacred Enclave in Arabia' , R . B . Serjeant , 'Haram 13 בנוסף לשני המקומות המקודשים האלה , קיימת מסורת מוסלמית אשר אינה מקובלת על כל חכמי הדת המוסלמים , הטוענת שהנביא מחמד הכריז על איזור נחל וג , ' ליד העיר טאאף , כעל 'חרם' שלישי . ראה אבן תימיה , ביקור בירושלים , עמ' , 21-1 ובעיקר בעמ' 14-13 ( המקור מצוטט על ידי קיסטר במאמרו שלושת המסגדים , עמ' . ( 196 14 ראה : אבז תימיה , שם : אחד [ המקומות המקודשים ] הוא חרם בהסכמת [ כלל ] המוסלמים וזהו החרם של מכה ... [ המקום ] השני נחשב לחרם בעיני רוב חכמי הדת וזהו החרם של הנביא . ' 5 אמנם ישנם חילוקי דעות בין המוסלמים בדבר הנוסח של הקראן , אולם חילוקי דעות אלה מתייחסים לדברים פעוטים של קריאות או שינוי גירסאות , ואין , Welch , 'Kur ' an ' , EP , V A . T . , 7 X . 1 , 77 r JJT 7 : 3 : 1 V njHU IN ryo ^ r ! n 1 U > unb בעיקר עמ' . 409-402 גם השיעה הקיצוניים , שטענו שהשליטים הסונים שיבשו קרוב לחמש מאות פסוקים מהקראן , מדברים על פסוקים הקובעים כביכול שעלי בן אבי טאלב מונה להיות יורשו של מחמד ; על כן אין לטענות אלה נגיעה לדיוננו זה , ראה : -, the Qur an , Cambridge 1977 , p . 145 J . Burton , The Collection of בל , הקדמה לקראן , עמ' . 51-50 ' 6 ראה : גויט"ן , שמות ירושלים , עמ' , 35-32 וכן דבריו בתוך : גויטייךגרבר , 'אלקדס . '

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help