|
|
Page:270
כנסייה שימש לה רקע ועליה כתובת ירושלים ( Hiemsaiem ) או הכנסייה הקדושה . ( Sea ecciesia ) הראשונה היא ירושלים הארצית , עיר של בניינים וחומות אבן ; השנייה היא העיר הרוחנית של הפרשנות הנוצרית האורתודוכסית . הנצרות שקדה על הבלטת הרוחניות שבמושג 'ירושלים , ' ברצותה להבליט את הניגוד שבין ירושלים של מעלה , אשר לה ורק לה נזקקה הנצרות , לבין העיר הממשית , ירושלים של מטה , השבויה בידי המוסלמים . יכול אדם לעבד את כרמו בלי שיתעניין בירושלים הארצית , אשר ההשגחה , שדרכיה נסתרות , העבירה מידי הנוצרים לידי המוסלמים , מחללי הקודש . הורדתה של ירושלים למקום משני ונחות בגישה הנוצרית נתמכה היטב , כפי שנראה , בפרשנות המקראית של התקופה . ואולם פרשנות זו לא היתה חזקה דיה כדי למנוע מירושלים הארצית להופיע מחדש בהשקפה הנוצרית , והפעם במסגרת לא צפויה ושונה לחלוטין . ירושלים שבה ותפסה מקום בחצר המלכות של השליט החזק ביותר במערב : קרל הגדול . השליט שאך זה נמשח לקיסר , סימל בעבור מקורביו את 'דויד , ' והקאפלה שבארמונו באקס לה שפל ; Aix-1 a-Chape 11 e ) אאכן ) ייצגה את כנסיית הקבר , שסמלה את ירושלים של מעלה . למסכת דימויים מקראיים אלה שייכת אף איגרתו של מלומד החצר אלקורין ( Aiquin ) אל אדונו קרל הגדול , שבה נאמר כי אין הקיסר שולט באותה ירושלים בת חלוף שעלתה בלהבות הכשדים , אלא בעיר השלום הנצחי , אשר המשיח כוננה בדמו היקר . ואף על פי כן , בזיכרון הקולקטיבי של המערב נחקקה עמוק המשלחת מן המזרח , שהביאה לקרל את מפתחות כנסיית הקבר ואת דגל העיר ירושלים מידי הפאטריארך של עיר הקודש , חפצים שלא היו לשולח או למקבל זכויות עליהם , ובמיוחד אמורים הדברים בדגל . אף אם ספק בידנו בנכונות הסברה , שהשליטה הפיסית על ירושלים נחשבה לאחת הזכויות או החובות הנלוות לתואר הקיסךי , חש קרל הגדול חובה להבטיח את נוכחותה של הקיסרות המערבית בירושלים , באמצעות תרומות , אכסניות ומנזרים ( ראה לעיל , עמ' 48 ואילך . ( כך התקיימו , זה לצד זה , הפרשנות , שצעדה בדרכים סלולות , ומעשים שונים של אנשים המנוגדים לה ברוחם , שפנו לה עורף . הפרשנות המוסמכת של אותה תקופה אינה מותירה ספקות באשר למטרתה . בפירושו לבשורה על פי מתי אמר פ !? חזיוס רךברטוס מקורבי ; Paschasius Radbertus de Corbie ) נפטר בשנת 860 לערך ) במפורש ו 'ירושלים של מטה ... אלוהים בחר בה זמנית , כך שתישא את דמות ירושלים של מעלה , עד בוא נצר לזרע בית דויד למלוך בה לעד . ' יריבו במחלוקת על האוכאריסטיה , ךבנוס מאורוס 69 מאהל ( לעיל , בהערה הפותחת פרק זה , ( עמ' , 13 הערה . 8 70 קונרד ( לעיל , שם , ( עמ' 527 ואלך . 71 צוטט על ידי קונרד , שם , עמ' 'Dum vestrae : 528 menta Germaniae Historica , Epislolae ( = MGH ) , Christi constructam regere et gubernare ' , Monu- perpetuae pacis civitatem pretioso sanguine Chaldeis flammis Hierusalem imperare scio , sed potentiae gloriosam sublimitatem non periturae , IV , no . 198 , p . 327 והכוונה , כנראה , למושג 'העם הנוצרי , ' החופף את מושג 'הקיסרות . ' 72 פראוור , תולדות , א ( לעיל , הערה , ( 21 עמ' , 49 ושם ביבליוגראפיה , בתוך : ביבליוגראפיה ומפתח , עמ' . 15 ומנקודת מבט אחרת ראה : " philologie et d'histoire , LIX ( 1981 ) , pp . 792-809 'Charlemagne , Rome et Jerusalem ' , Rev . beige de A . Grabois , כך : ק ונרד ( לעיל , בהערה הפותחת מאמר זה , ( עמ' . 530 74 ראה : ^^^^^^^^^^) 7 VJ / ? / TA 77 , Leipzig 1874 , pp . 77 ff . teriis , ed . T . Tob \ er , DescriptionsTerrae Sanctae , CommemoratoriumdecasisDei vel monas- פיה שבעמי . ( 249 semine David qui in ea Rex in aeternum sederet' Hierusalem portaret , quousque venisset ille de elegit quidem ad tempus , sed ut figuram coelestis PL , 120 , col . 68 : 'Istam vero terrenam Jerusalem ... Paschasius Radbertus , £ x /) 05 //; 0 mMa ///!(?« m , I , 1 , 75
|
|