sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:245

כבר העיר אל נכון י' אבן שמואל , כי 'כמעט כל הספרות של אגדות הגאולה בירושלמי ובבבלי ובמדרשים הקדומים הוארה כאן = ] בדברי רס"ג ] באור מקורותיו הקדומים של חזון הגאולה , ' וכי מסתבר שלפני רס"ג היו חיבורים אפוקאליפטיים נוספים . אף ייתכן , כי מן הספרות האפוקאליפטית הקדומה היו בידיו 'נוסחאות מסודרות יותר מאותן שב"ספר זרובבל" שלפנינו -. ' י כך שזר רס"ג מסכת עלילתית שלימה , רצופה ושיטתית של בוא הגאולה , תוך הדגשה כי למסורות השונות , כולל אמונות העם , יש אחיזה בחזון הנבואי שבמקרא ובספרות חז"ל . חזיונות גאולה אלה התקבלו , ככל הנראה , על ידי אנשים רבים , ואחת ממטרותיו של רס"ג היתה למצוא להם תימוכין במקרא , כפי שהעיד על עצמו : ואחר ששמעתי אלה הצרות התבוננתי בכתוב , ומצאתי בו מקום לכל דבר מהם ... והנה עניני הדברים האלה מפורשי' במקרא , והוסיפו לנו הקדמונים שסדרום דבר אחר דבר כאשר נכתבו " . י אך אין לראות כל זאת כפעולה 'ראציונאלית' גרידא , של מנהיג רוחני הבא לחזק את בני עדתו . עומק רגשותיו והגיגי לבבו ניכרים בבירור מבין השיטין . חישובי הקץ שערך ותפילותיו בקשותיו מלאות הרגש , אף הן מעידות על כך . מהו מקומה של ירושלים בתוך מסכת זו ? בתיאוריו האפרקאליפטיים ייחד רס"ג מקום ניכר לירושלים . גם בתפילות ובבקשות שחיבר , השתמש כמעמדה המושפל של ירושלים ובהשפלת האומה בימיו כטיעון לבקשתו להחשת הגאולה ו יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתראה בעני עמך ישראל הנפוצים בכל הארצות , ובחרבות ירושלם אשר היתה שממה , ומקדשך אשר היה משלח ונעזב כמדבר , ותקנא לשם קדשך המחלל בגוים , ותקבץ שארית צאנך מכל המקומות אשר נפוצו שמה , והשב ישראל אל נוהו וארמון על משפטו ישב ... ולמען עמך ונחלתך אשר נשארו מעט מהרבה כתורן על ראש ההר וכנס על הגבעה , ולמען ירושלים עיר קד ^ זך אשר ןצא ממנה כל הדרה , ובית קדשנו ותפארתנו אשר היה לשריפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה " . עם כל זאת , קשה למצוא בתיאוריו מוטיבים חדשים . מלכתחילה ניתן היה לצפות , שרעיונות חדשים יימצאו בדבריו , בשל הסתמכותו הרבה על כתובי המקרא ובשל המקום המרכזי שניתן ל'ציוך בחזיונות הגאולה של הנביאים . אך את רובם של מקורות אלה פירש רס"ג כמתייחסים לארץ ישראל בכללה , כפי שנראה מפשוטם של כתובים , ולא לירושלים . חשובה לדיוננו שאלת התייחסותו של רס"ג לחזיון הורדת ירושלים של מעלה ומקדש של מעלה . על אף מקומם המרכזי של שני מוטיבים אלה בספרות האפוקאליפטית הנזכרת , לא היה נכון רס"ג לקבלם . ניתן להסביר זאת בכך , שלא מצא להם אחיזה בכתובי המקרא ובספרות חז"ל — מחד גיסא , ובשל משקלו הרב של חזיון מעין זה — מאידך גיסא . 8 י אך נראה , כי בעקיפין השפיעו על תיאורו : שהפתיחה בלשון יחיד איננה רגילה בפיהם של גאוני בבל , ( וראה אבן שמואל , מדרשי גאולה , עמ' ! : . 118 'nv , aw n . 134 אמונות ודעות , עמ' . 135 , 134 " סידור רב סעדיה גאון , מהדורת י' דודזון-ש' אסף-י' יואל , ירושלים תשל"ט , עמ' סב-סג , עט . 8 י שלא כמו השם ארמילוס , שחשיבותו היתה . כנראה , משנית בעיניו . על מקומו של מוטיב הורדת הבית מלמעלה בספרות חז"ל , בספרות האפוקאליפטית הקדומה ואצל כמה מהוגי הדעות הנוצריים , ראה : אפטוביצר , בית המקדש ; אורבך , ירושלים של מטה , ופראוור , ירושלים בתפיסת הנצרות , ושם גם דיון

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help