|
|
Page:244
שמבהיקות מסוף העולם ועד סופו . ' כך כרך יחדיו את שני המוטיבים הללו , שאחד מהם מצוי בספר זרובכל ( הורדת המקדש של מעלה ) והאחר מצוי בספר אליהו ( הורדת ירושלים של מעלה . ( המחבר מזכיר את קבלת ה'ביעה' ( שבועת האמונים ) על ידי מעאויה והכתרתו כח'ליפה בירושלים , מעשה שהיתה בו סמליות מרובה . ירושלים נתפסת כתחליף למכה הקדושה שהיתה בידי מתחריו , אנשי הח'ליפה עלי . אף שהיה זה בעיקרו מעשה פוליטי ולא דתי , ייתכן שהוא השפיע על הגיגיו של אותו חוזה . בתפילת ר' שמעון בן יוחאי מתוארת פגיעת הצלבנים במוסלמים וביהודים תושבי ירושלים . הכותב מאשים את הצלבנים בהריגת תינוקות יהודיים באכזריות ובשחיטתם לכבודו של ישו , והוא מקביל את מעשי הצלבנים לגזירותיו של פרעה , שציווה להשליך את ילדי היהודים ליאור . בעקבות זאת אף כלל בתיאור הגאולה בירושלים באחרית הימים עשר מכות , שבמהלכן יופיעו אותות שונים בשמיים . זו ההוספה היחידה על המוטיבים הקדומים אשר תוארו לעיל , שמקורם בספר זרובבל או בספר אליהו . מבין ספרי המדרש שנשתמרו בהם חזיונות והדים של מקורות אפוקאליפטיים אלה יש לציין במיוחד את מדרש ויושע , פרקי דר' אליעזר , לקח טוב ובראשית רבתי . אך אין בהם חידושים באשר למקומה של ירושלים בתהליך הגאולה " . חזיון הגאולה במשנתם של רב סעדיה ורב האי מעניין במיוחד יחסם של שני בעלי הלכה מובהקים , רב סעדיה גאון ורב האי גאון , אל חזיונות אפוקאליפטיים אלה . שניהם הושפעו מהם כמידה רכה ביותר וקיבלו את עיקרי ההתרחשויות כפי שהן מתוארות בחזיונות אלה , אך הם השתדלו ליתן להן צביון וגוון שונים במעט ולתלותם בבירור בכתובי המקרא . אצל שניהם ניכרת ההתלבטות בין קבלת מסורות אלה כציור עלילתי שלם ורצוף , כפי שהן מצויות בספרות האפוקאליפטית , לבין הרצון למצוא להן תימוכין במסורות ההלכתיות מדרשיות המקובלות . ככל הנראה , הצמדתן לכתוכי המקרא שלב אחרי שלב באה לפתור בעיה זו . ניתן להניח , כי רב סעדיה גאון עשה כן גם משום מלחמתו העיקשת בקראים . ברורה השפעת דבריו של רס"ג על אלה של רב האי . י-י א ' ילינל 1 | בית המדרש , ג , מהדורת צילום ירושלים תשכ"ז , עמ' . 80 יי המקורות הובאו ונידונו בצירוף מבואות על ידי י' אבן שמואל , מדרשי גאולה , עמ' 90 ואילך , וראה הרשימה הביבליוגראפית שם , עמ' . 176 , 169 , 100 , 94 ראה גם צונץ אלבק , הדרשות , עמ' ; 140-134 ח' אלבק , מדרש בראשית רבתי , ירושלים תשכ"ז , מבוא , עמ' 1 ואילך . ממקור זה , של ר' משה הדרשן , נטל ךימונדוס מרטיני ( Raimundus Martini ) רעיון זה של ' מקרש של מעלה , ' שהביא בספרו . Pugio Fidei ראה אלבק שם , עמ' . 9 34 , דברי רס"ג נתפרסמו בספרו אמונות ודעות , 'המאמר השמיני בגאולה האחרונה , ' עמ' 129 ואילך . מאמר זה התחבב על קהל הקוראים והשפיע עליהם , ועל כך תעיד העובדה , שהוא נדפס מספר פעמים כחיבור בפני עצמו . תשובת רב האי נדפסה לראשונה בטעם זקנים לד' אליעזר אשכנזי . פרנקפורט תרט"ו , עמ' , 61-59 ולאחר מכן נתגלתה במקורות נוספים ( ולעתים בשינויי נוסח , ( וביניהם ספר ערוגת הבשם לר' אברהם כר' עזריאל ( מהדורת א '' א אורבך , א , ירושלים תרצ"ט , עמ' , ( 263-256 ראה אבן שמואל , מדרשי גאולה , עמ' . 134 ב"מ לוין הביא תשובה זו באוצר הגאונים למסכת סוכה , ירושלים תרצ"ד , חלק התשובות , עמ' . 75-72 ייחוסה לרב האי במקורות שונים , שבחלקם אינם תלויים זה בזה , כפי שעולה משינויי הנוסח שביניהם , מסייע לקבלת זיהויו של רב האי כבעל התשובה ( אף
|
|