|
|
Page:226
המושלים החשובים של אותה תקופה ( מת בשנת — ( 968 נקברו בירושלים . ככל הנראה שייכת לתקופה זו הקינה ההיסטורית : 'בכו עמי בני אמי לבית קדשי ואולמי , ' שנשתמרה במחזור רומניה העתיק בין הקינות לתשעה באב . " שרידי קינה זו , שחתימתה 'אדונים הלוי בירבי נסים חזק , ' נמצאים גם בשני קטעי גניזה . על פיהם ניתן לשחזר את הבתים הכוללים את אותיות האקרוסטיכון ' לוי' בצורה הבאה : לא אשתה בשיר יין ולא ארום לרום עין וצר חגור כלי זיין בתור ביתי וחומתי ו " יתהלל באלילים יישתחוה לגילולים וישבע לפסילים בךמותו וצוךתף ] יובילו בחצרות טומאת מת וקברות ועין נואף וגם זרות בת 1 ך היכל גזרתי בדברים אלה יש דמיון מפתיע לדברי דונש בן לברט בשיר היין הראשון : 'ואומר אל תישן . ' בשיר היין דוחה דונש , שגם הוא נקרא אדונים הלוי מפאס , הזמנה למשתה . בין יתר טענותיו נזכרת הטענה הלאומית , שאין זה הזמן המתאים לשתייה , שהרי בית המקדש חרב 'ובציון ירוצון שועלים . ' בולט במיוחד הניסוח הרטורי החריף : 'ואיך נשתה יין / ואיך נרים עין / והייני אין , ' . .. המזכיר גם בתוכנ 1 וגם בחריזתו את דברי הקינה . ייחוס הקינה לדונש בן לברט המפורסם מתאים ביותר גם מבחינת הזמן , שכן דונש זה , שנולד אף הוא בפאס , חי כידוע באמצע המאה הי . ' לפיכך נוכל לראות בדברי הקינה תגובה בלתי אמצעית של בן המערב על חילול עיר הקודש ותחומיה . צערו האישי של המשורר מתלבה כשהוא מדבר בשירת הלויים 'סוד שירי בני אסף , ' אשר אותה חיללו לדבריו הנוצרים : 'אדום חילל וגם חשף / קול גדול ולא יסף . ' ושמא אף נוכל למצוא בקול שאינו פוסק ( על פי דברים ה יט ותרגומו ) רמז לצליליהם הרמים של פעמוני כנסיות בירושלים . צער אישי עולה מקינתו המפורסמת של ר' יוסף אבן אביתור . על רגשותיו העזים של חכם זה אנו למדים מתולדות חייו הסוערים . בעקבות מחלוקת עזב האיש את ספרד מולדתו ונדד במזרח , אבל גם כאן לא מצא מנוח לנפשו . קינתו , הצמודה לקינת דונש במחזור רומניה , דומה לה במבנה ופותחת גם היא בהכרזה : 'בכו אחיי וגם ספדו עלי ציון . ' את אויבי ישראל הוא מתאר כשחומי עור ( כושים , '" > ראה . ש"ד גויטיין , היישוב px 3 ישראל בראשית האיסלאם ובתקופת הצלבנים — לאור כתבי הגניזה , ירושלים תש"ם , עמ' Ai-Kuds' , ; 17 idem , Encyclopaedia ofIslam , v , p . m 41 ראה : מ' זולאי , 'שירו של ר' אדונים הלוי מפאס , ' סיני , כט ( תשי"א , ( עמ' כד-כה . כתב יד מחזור רומניה , המחזיק למעלה מעשרים בתים מן השיר , שמיר בספרייה הבריטית ( הרלי , ( 5583 קטלוג מרגליות , מס' . 685 42 קטעי הגניזה שמורים באוסף של ספריית האוניברסיטה בקימברידג' 126 . 85 TS NS 116 . 88 , TS NS » ראה : ח' שירמן , השירה העברית בספרד ובפרובאנס , א , ירושלים-תל אביב תשט"ו , עמ' . 34 וראה גם מאמךי : 'ראשיתה של השקילה המדויקת בשירה העברית , ' לשוננו , מז ( תשמ"ג , ( עמ' . 61-25 44 ראה : ח' שירמן , 'קינות על הגזרות בא 1 ץ ישראל אפריקה ספרד אשכנז וצרפת , ' קבץ על יד , יג ( ת"ש , ( עמ' כז-כט , עד ; הנ"ל , השירה העברית , שם , עמ' . 65-64 , 54 סדר הבתים במחזורי רומניה לנוסחאותיהם הוא המקובל עלינו .
|
|