sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:225

כוח עדותן של מליצות קינה על ניסיון של פגיעה ביהודי הח'ליפות , שסוכל בידי הח'ליפה חאכם — מלך אוהב צדק ושונא רשע , אנו שומעים מתוך הכרוניקה שכתב במצרים שמואל בירכי הושענא , שהיה אותה עת 'איש זקן ושב . ' מגילת מצרים , הכתובה בפרוזה מסוגננת , מספרת כי ביום ג' בשבט שנת דתשע"ב , ( 31 . 12 . 1011 ) בשעת הלוויית המת של אחד מחזני הקהל , התנפלו המוני העם על יהודי מצרים , היכום והתעללו בהם , וגם נתנום במאסר במשך שלושה ימים רצופים . אבל כאשר הגיע הדבר לאוזני הח'ליפה אלחאכם באמך אללה ' ) הדן באומר האל' — בניסוחה העברי של המגילה , ( הוא שם מייד קץ לפרעות , ושחרר את היהודים מן הכלא ; ביניהם היה גם המחבר שמואל השלישי . לזכר המאורע קבעו יהודי מצרים את השלושה בשבט לתענית ציבור . שמואל , שחווה את המאורעות על בשרו , חיבר פיוטים לזכר המאורע — קרובות וסליחות . כאן ניתנת לנו הזדמנות נדירה להשוות רמזים היסטוריים , הכלולים בתוך פיוטי בית הכנסת שנתחברו לזכר המאורע , עם התיאור הפרוזאי של העובדות בתוך מגילה היסטורית . אין לפקפק באותנטיות של הדברים , לא במגילה ההיסטורית וגם לא בפיוטי בית הכנסת , שכן שניהם מתחת ידיו של אותו אדם , שהיה עד ראייה , יצאו . כך , דרך משל , מתואר במגילה סיפור ההצלה בצורה פרוזאית ברורה ובציון תאריך : וישכימו בבקר ביום החמישי = ] לחודש ] ויפילו נפשם ויתאבקו לפני שער המלך ... ויהי כזעוק העם ונשיהם וענייהם , ויחמל אדוננו המלך עליהם , ויצוה להתיר הכלאים ולהסיר הכבלים מרגליהם והסורגים מצואריהם ולהוציאם מכלאם . והנה אותה ידיעה , כשהיא באה בתוך פיוט לברכת 'מחיה המתים , ' הכלול בקרובת י"ח לתענית השלישי בשבט : ולא שמחתה אויבי לי ביתקתה סוגךי והתךתה [ כבלי ... [ משכתני לחיים חשנקתני ] משחת בלי בר' מחיה [ המתים . [ ? - . דומה שדברי הפיוט , הנסמכים על מזמורי דויד ותפילת חזקיהו , משקפים יפה את התרוממות הרוח שאחזה בניצולים אחרי ששחרר אותם הח'ליפה רב החסד מן הכלא . אבל ברור , שדברי השיר הנשגבים כשהם לעצמם אין בכוחם להעיד עדות ממשית על ההתרחשות . הכרה חיצונית בלבד של המציאות היא המאפשרת לנו לעמוד על מלוא משמעותם של דברי שיר . במאה הי' החלו מושלי האסלאם לחקות את המנהג היהודי של הבאת המתים מחוץ לארץ לקבורה בירושלים . עיסא בן מחמד אלנושרי , הנציב הראשון של מצרים לאחר חיסול בית טולון , מת בקאהיר ונקבר בירושלים בשנת . 909 התורכי מחמד בן טעג , ' מייסד בית האח'שיךים , מושלי מצרים , מת בדמשק בשנת , 964 והוא ועמו אחדים מבני ביתו — ביניהם הסריס השחור כאפור , אחד 37 ראה : underthe Fa - timid Caliphs , n , New York \ 970 , pp . J . Mann , The Jews in Egypt and in Palestine 434-435 38 מ' וולאי , 'פיוטים לזכר מאורעות שונים , יריעות המכון לחקר השירה העברית , ג ( תרצ"ז , ( עמ' קסח . 39 השווה : ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי ... העלית מן שאול נפשי ... פתחת שקי ... ואתה חשקת נפשי משחת בלי ( תהלים ל ; ישעיהו לח יו ואילך . (

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help