|
|
Page:209
בדרך זו הלכו גם רב שרירא ורב האי , בסופה של תקופת הגאונים . אחד ממנהגיהם של בני ארץ ישראל אף תואר כ'מגונה מאד " . ' עצם קיומו של המאבק נגד מנהגי ארץ ישראל , מן המאה הח' ועד למאה הי"א , מהווה עדות טובה להמשך קיומם בפועל של מנהגי ארץ ישראל . יתר על כן , אם לא היו מקוימים מנהגים אלה הלכה למעשה , בזמן שגאוני בבל קראו לנטוש אותם , סביר להניח שהמתנגדים להם היו מציינים עובדה זר . שהרי המטרה העיקרית של דבריהם היתה לשכנע בני מרכזים אחרים שלא לקבלם ושלא לילך לפיהם . וכי היה בידם נימוק רב ערך יותר מאשר העובדה , שבעלי המנהג עצמו נטשוהו !? לעומת זאת , קשה להניח כי לא היו מקרים שגברה בהם ידם של בני בכל גם בתחום זה . חלק ממנהגיהם של בני ארץ ישראל מקורו בתלמוד הירושלמי . עם גידול השפעתו של התלמוד הבבלי גם בארץ , אפשר שנתערער מעמדם של כמה ממנהגים אלה וחדלו לקיימם , אף שברור , כי לא זה היה הכלל . גורם חשוב אחר הוא ריבוים היחסי של תושבים בבליים בארץ ישראל ובמצרים . הם קינאו למנהגי מקומם הראשון , וטבעי הוא שלעתים עלה בידם לשכנע את סביבתם לקבל את מנהגיהם , במיוחד באותם מקומות שבהם היה מספרם גדול . וכבר העיד על דרכם זו ועל הצלחתם פירקוי בן באבוי בדבריו הנזכרים לעיל . סיכום תהליך ירידת השפעתה של הישיבה הארץ ישראלית ושל המורשה הארץ ישראלית על התפוצות , גם על אלה שהיו קשורות עמה בקשרים הדוקים , ברור ובולט . תהליך זה החל , ככל הנראה , באמצע המאה הח , ' עם עליית בית עבאס לשלטון והעברת המרכז מדמשק , הסמוכה לארץ ישראל , לעיראק . לידי ביטויו הברור ביותר בא התהליך במאות הי - ' הי"א . העובדה ששיאו של התהליך היה דווקא בעת עליית מעמדה של ארץ ישראל בכלל ומעמדה של ירושלים בפרט בחברה הנוצרית ובחברה המוסלמית , יש בה כדי להגביר את משקלו וליתן לו משנה תוקף . למציאות זו תרמו את חלקם מספר גורמים ; 1211 ראה לעיל , הערה , 99 והספק שם בדבר המשיב . ראה גם מרגליות , החילוקים , עמ' . 23-22 121 השווה דיוננו לעיל , בשאלת זיקתם של בני אשכנז אל ארץ ישראל . השימוש בתלמוד הירושלמי מצוי במידה מועטה ביצירתו של רס"ג ומשמש יותר אצל רב שרירא ורב האי . על היחס אל הירושלמי , כולל דברי רב שרירא בשאלה זאת , ראה.- ש"א פוזננסקי , 'עניינים שונים הנוגעים לתקופת הגאונים , הגאונים והירושל מי , ' הקדם , ב ( תרס"ט , ( עמ' 24 ואילך , ובחוברת נפרדת : ורשה תרס"ט ( מחקרים מתקופת הגאונים , תל אביכ תשל"א , עמ' . ( 44-3 ראה גם ; מרגליות , החילוקים , עמי . 19-17 122 ראה לעיל , הערה . 41 על זיקתה של יהדות תימן אל ארץ ישראל לא הגיעו אלינו ידיעות של ממש . עם זאת , ראוי להפנות למאמרו של ש"ד גויטיין , 'יהדות תימן בין גאונות מצרים לנץ ראשות הגולה של בכלי , התימנים , עמי . 74-53 את המקורות החשובים המובאים שם ניתן לקשור גם לשאלת הזיקה לארץ ישראל בהשואה לזיקה לכבל . על הנצרות ראה לעיל , כסיכום הדיון על זיקתה של יהדות אשכנז אל ארץ ישראל , ובספרית המנויה שם , בהערה . 95 על האסלאם ראה : ש"דגויטיין , 'קדושתה של ארץ ישראל בחסידות המוסלמית , ' בתוך ? גייטיין , היישוב , עמ' ; 31-25 ח"ז הירשכרג , 'מקימה של ירושלים כעולם המוסלמי . ' ירושלים , ב ( תשיטן , עמ' נה-ס , וראה במיוחד ; You Shall Oni > M .. 1 . Kistcr . 1 The Set Out for Three Mosques ... , Le Museon , ( 1968 ) . pp . 441-468 Sanctity of Jerusalem in Islam ' , Judaism , XVII LXXXII ( 1969 ) . pp . 17 . 1-196 ; II . Busse ,
|
|