|
|
Page:167
תענית מימי הביניים עם 'מקום הקראין עכשיו 17 , ' ושם , על השלוחה שמדרום מזרח להר הבית , מתבקש מקומה של השכונה הקראית . ממכתב שנמצא בגניזה , ושנכתב , כפי שהוכיח מ' גיל , בשנת , 1064 משתמע לכאורה שהקראים גרו מחוץ לחומת העיר . 19 מסקנה זו מסתמכת על ההנחות הבאות : מן המכתב הנזכר אנו למדים , שאין מתירים ליהודים ללוות את מתיהם בדרך היוצאת משכונתם צפונה ( ובאופן כזה מקיפה את שערי הבית , ( ואף מנסים לכפות עליהם להוציא את מתיהם דרך שער השילוח או דרך שער ציון , היינו שערים הנמצאים בחומת העיר הדרומית ; ולפי שבמכתב נאמר כי מחמת הגזירות ההן הוציאו את הנפטרת הנזכרת שם אל סמרתקה , ואין הוצאה אלא אל מחוץ לחומה , משמע שסמרתקה , היא שכונת הקראים , היתה מחוץ לעיר . ולא עוד אלא שבחומת אודוקיה ( Eudocia ) הכותב מדבר . אולם בדיקת חומות ירושלים מתוך המקורות שמימי הגיאוגרף הערבי מקלטי ואילך , מוכיחה , שבוודאי אין הכותב מדבר בחומת אודוקיה . ואפילו דיבר בחומת — cr cnre בה אין שער מזרחי מדרום להר הבית , שדרכו יכולים היו מלווי הנפטרת לצאת , אלא שער השילוח , ודרכו הרי לא יצאו . 21 ולא זו אף זו.- אילו דיבר הכותב בחומת אודוקןה , כי אז היה מקומה של שכונת הקראים במדרון התלול ביותר , היורד מן החומה אל נחל קדרון . אולם אם בשנת 1064 לא יכלו היהודים להוציא את מתיהם דרך שער ציון או דרך שער השילוח , עדיין היו בחומה הדרומית שני שערים ( או שניים שהם שלושה , ( שדרכם יכלו לצאת : שער אלניה וצמד השערים אלבלאט וג'ב ארמיא . _ קרוב ולמקורות נוספים בקשר להר הזיתים , ראה : גיל , עלייה , עמ' ; 132-131 שם הוא מביא את דברי הגאון שלמה בן יהודה , הכותב על התפילה בהר הזיתים בחגים 'מול היכל ה . '' גם במכתב הגאון שלמה בן יהודה שמזכיר גיל , שם , הערה , 32 מדובר על העמידה על הר הזיתים 'מול היכל ה . '' וראה עוד לעניין זה : גיל , א"י , א , עמ' , 514-512 ס' ; 832-821 פראוור , השכונה היהודית , עמ' . 144-143 17 ראה ; Viii-ix ( 1931-1932 ) , p . 327 H . Lichtenstein , 'Die Fastenroile ' , HVCA , .- ראה גם גיל , שכונות , הערה , 45 וביקורתו של מאן , מקורות ומחקרים , ב , עמ' , 4 הערה , 2 כנגד התיקונים שהוצעו בנוסח הפירוש הנזכר . 18 ראה : פראוור , השכונה היהודית , עמ' . 146 f גיל , שכונות , עמ' , 20 הערה . 8 הקטע הנוגע לעניין הנידון , שם , עמ' , 31 הערה ; 42 עמ' . 36-35 המכתב הוא צירוף של קטעי גניזה השמורים בספריית האוניברסיטה בקיימבריג , ' וסימניהם TS 10 J 5 , f . 10 ו . TS 10 J 11 , f . 13 וראה עכשיו גיל , א"י , א , עמ' , 533-532 ס' , 848 ונוסח המכתב כולו שם ג , עמ' , 242-233 ס' . 500 20 לדיון מפורט בתוואי החומה , בשעריה ובמקומותיהם ושמותיהם ראה : צפריר , שערי ירושלים , עמ' 155-145 [ וכן ראה הפרק 'המערך הפיסי' מאת ד' בהט , בכרך זה , לעיל , עמ' . [ 40-32 לא מן הנמנע , שכבר אז שימש המדרון המזרחי של הר הבית בית קברות למוסלמים , ואולי לכך מרמז סלמון בן ירוחים בדברי הקינה , שהוא משלב בפירושו לאיכה א ז ( עמ' xxiv במהדורה הנדפסת , ראה לעיל הערה : ( 14 'תחת בני לוי השוערים הנה במקומם בתי קברות על השערים תחת "למזרח הלוים ששה" [ דברי הימים א כו n הנה הוא בית צואה' ( וראה גיל , א"י , א , עמ' , 519-518 ס' . ( 837 חיבורו זה של סלמון בן ירוחים עדיין לא נוצל כל צורכו כמקור היסטורי . וכך , לרשימת שערי הר הבית אצל גיל , שכונות , עמ' = ) 27-26 הנ"ל , א"י , א , עמ' , 526-524 ס' , ( 842 ניתן להוסיף את דברי סלמון בפירושו לאיכה א ד ( עמ' xvn למטה ) י 'ומעני לפרבר [ דברי הימים א כו יח ] יריד באב אלבקר וכדאך אסמה אלאן ישתק מן פר בן בקר והו אלאן מערוף בהדא אלאסם מן גהה אלגרב מן אלקדס ומנה כאנו ירכלו אלי אלקדס באלקראביך . ותרגומו : 'פירוש "לפרבר" שער הבקר , וכך שמו עתה . והוא נגזר מן "פר בן בקר . " הוא ידוע עתה בשם זה בצדו המערבי של המקדש = ] הר הבית ] וממנו היו מכניסים את הקורבנות למקדש . ' ייתכן מאוד שזהו שמו הנכון של 'באב אלסקר' שמזכיר נאצר ח'סרו . החילוף בין 'אלסקר' ובין 'אלבקר' אפשרי מבחינת הכתב הערבי . כפי שכבר ציין צפריר , שערי ירושלים , עמ' , 152 הערה . 27
|
|