|
|
Page:155
ענף נוסף שבו עסקו רבים מבני ארץ ישראל , ובהם גם ירושלמים , היה העתקת ספרים . בקולופון הרשום בסוף כתב יד של נביאים ראשונים , רשם יוסף בן יעקב המערבי = ) מגרבי , ( כי הוא כתב , ניקד ומסר ( רשם את המסורה ) את הספרים , על פי 'הספרים המוגהים אשר נקד ומסר אהרן בן משה בן אשר , ' 'בירושלים עיר הקדש ... בשנת אש למלכות יונים' = ) לשטרות , כלומר בשנת . ( 989 בקולופון נוסף , שנרשם בכתב יד של מבוא התלמוד לשמואל בן חפני , נכתב שההעתקה נשלמה בירושלים , בי' במרחשון שנת ד' תשצ"ו ליצירה ( כלומר יום ד , ' ה 15 באוקטובר . ( 1035 סופר אחר אשר ידוע לנו שעסק במלאכת הסופרים בירושלים הוא ישראל בן נתן ( סהלון ) המגךבי . ענייני עבודתו זו מוזכרים כמעט בכל מכתב שלו וגם במכתבי אחרים . בשנת 1059 הוא העתיק את סדרי נשים ונזיקין מן המשנה , והוא הודיע שהוא מוכן להעתיק כל דבר , למשל פירושים ( תפאסיר , ( כדי לא להלך בטל וגם כדי להרוויח משהו , 'עד ישקיף וירא ה' מהשמים . ' בספטמבר 1060 סיים ישראל בן נתן את העתקת סדרי המשנה הנזכרים , והתעניין שמא דרוש למישהו בפסטאט תפאסיר , משנה , 'הלכות' ( ככל הנראה : ספר הלכות גדולות ) או תלמוד . אף בזמן ששהה בגוש חלב הוא עסק בהעתקת ספרים ובעת שהותו בדמשק היה בדעתו להעתיק את סדר קדשים מ'תלמוד עראקי' ( דומה ששיער , כי בדמשק ישיג כתב יד משובח להעתיק ממנו . ( הוא היה מוכן להעתיק גם את המחברות _) דפתר ) של ראש הישיבה ( נראה שכוונתו לשאלות ותשובות , ( ואף הזכיר העתקת מסכת ברכות וסדרי מועד וקדשים מן הבבלי . מפסטאט שלחו לו סרגל מעתיקים ( ק ^ אס ) המשמש לאורך הגליונות , והוא ביקש גם קיאס לרוחב , כי בלעדיו לא יוכל להשלים את הפרק שבהעתקתר הוא עוסק . הוא ביקש לברר , שמא מעוניין מישהו במסכת נזיר , ואם אכן יימצא — יש לשלוח לו קונטרסי נייר לצורך זה . הוא הוסיף וכתב , כי אחרי פסח יעתיק רק ספרי חומש , הואיל ורוב הביקוש הוא לכרכים ( מצאחף ) של ספרי המקרא . כתבי היד הנאמנים שעל פיהם ראוי להעתיק נמצאים לדבריו במהדייה ( אפשר שהביאום לשם מבבל במאה הי , ( ' והוא ביקש כי ילחצו על לבראט ( דיין מהדייה , ממשפחת בני סגמאר ) ועל אבו סעיד , השוהים שם , שירכשו בשבילו את ספר המקרא המבורך עור ( מגלד , ( אפילו יעלה ביוקר . כמו כן הוא ביקשם שישלחו לו לירושלים את כרכי התלמוד ( מצאחף אלתלמוד . ( ב 14 במארס 1062 הוא הבטיח במכתבו שאחרי פסח יתחיל להעתיק את מדרש תהלים ( אגדת תהלים . ( תחום נוסף שניתן ללמוד עליו מכתבי הגניזה הוא חלקם של היהודים במסחר בירושלים . על כך אנחנו למדים מקיומו של 'שוק היהודים' בירושלים ( ראה לעיל , עמ' . ( 140 כמו כן ידוע לנו על החנות שהיתה בירושלים לעלי הכהן בן יחזקאל , הפרנס הירושלמי ( לעיל , עמ' . ( 142 אף ניתן ללמוד על כך ממעשה בקראי ירושלמי שמוצאו מספרד , אשר נרדף על ידי בני עדתו . הוא עבר אל הרבניים , ואלה סידרו לו חנות ( לכאן ) בכפר כלשהו על יד ירושלים . נראה שעיקר המסחר היה מתנהל בימי הירידים שהתקיימו בארץ ישראל . היריד הירושלמי התקיים סביב 'חג הצלב' ( עיר אלצליב , ( מה 13 עד ה 15 בספטמבר . לדברי ארקולף , ( Arcuir ) שביקר כירושלים בתקופת ראשיתו של השלטון המוסלמי , ^ .: : . נ יד נביאי ? ראשונים ' ראה את הנוסח המלא אצל : . . 1- . 65 P . E . Kalile , MasorelPn des Western ,, Stu : ק . 1927-1930 , 1 , השווה : ח"ז הירשברג , ' הקשרים בין יהודי המגרב ובין א"י בתקופת הגאונים , ' ארץ ישראל , ה ( תשי"ט , ( עמ' . 216 מבוא התלמוד : Loan 108 TS ( ראה סרט מס' 19674 במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בירושלים . ( עבודות ישראל בן נתן : , 15 ULCOr 1080 J / jf "MT 10 mile ; , TS 13 J 14 , f . 18 ע"א , בשוליים ; , TS 12 . 331 ; ENA NS 1 , f . 40 ע"א , שורות 12 ואילך ; , ULC Or 1080 j 78 ע"א , שורות 5 ואילך , 16 ואילך ובהמשך בע"ב , שורות 6 ואילך , . 11
|
|