|
|
Page:118
היוונית אורתודוכסית . אפשר כמובן , שחלק מתרגומים אלה נעשה במסגרת הפעולות להפצת הנצרות בין הערבים בנגב ובהר יהודה כבר במאות הה' והו , ' אולם הכיבוש המוסלמי שם קץ לפעילות זו . המקרים הבודדים של מוסלמים שנטבלו לנצרות לאחר שנת 638 והוצאו להורג על אמונתם , כגון כריסט 1 דולוס מרמלה ' או בכחוס , הם בבחינת יוצאים מהכלל המעידים על הכלל . ספרות הקודש הכתובה ערבית במאות הט - ' הי"א לא נועדה אפוא לערבים שהתנצרו אלא לאוכלוסייה היוונית אורתודוכסית , והיא מעידה על הקליטה המהירה של שפה זו כשפת פולחן שלישית , בצד היוונית והסורית . כיוון שהיוונית לא איבדה את מעמדה המיוחד כשפת הכמורה הגבוהה וכשפת הלימוד הכנסייתית בירושלים , יש להניח שהערבית באה במקום הסורית לצדה של היוונית , כשפתן של השכבות הנמוכות באוכלוסייה היוונית אורתודוכסית . מכאן אף חדרה הערבית אל תוך המנזרים . תפוצתה והיקלטותה בקהילה היוונית אורתודוכסית משתקפות בריבוי סוגי החיבורים הנוצריים שתורגמו מיוונית לערבית , ובחיבורים שנכתבו ערבית מלכתחילה . בין התרגומים יש לציין את הנוסח הערבי לביוגראפיות של נזירי ארץ ישראל של קיריליס מסקית 1 פוליס . כתב היד המוקדם ביותר הוא מהמחצית השנייה של המאה הט . ' כתב יד אחר של תרגום זה הועתק בשנת 885 במנזר סבס . התרגום הערבי ל'חיי קיריאקוס , ' של קירילוס מסקיתופוליס , אף שימש מקור לתרגום הגיאורגי : וכמותו , אף התרגום הערבי ל'חיי סטפנוס עושה הנסים , ' שתורגם מיוונית לערבית במנזר סבס בשנת , 903 שימש מקור לתרגום הגיאורגי . התרגומים לערבית של חיבורי יוהנס מדמשק , ובעיקר של עבודתו החשובה 'מקור הידיעה , ' נשתמרו במספר גדול מאוד של כתבי יד . כמה תרגומים נעשו כבר במאה הי , ' בידי אנטויניוס , אב מנזר שמעון הקדוש שליד אנטיוכיה . חיבור אחר שמקורו במנזר סבס — תיאור כיבושה של ירושלים והריסתה בידי הפרסים , שנכתב בידי אוסטרטיוס ( Eustratios ) ( או אנטי 1 כ 1 ס סטךטגיוס , ( נזיר באותו מנזר , תורגם מיוונית לערבית כבר במאה החי או הט . ' שני כתבי היד הקדומים ביותר של תרגום זה , השמורים במנזר הר סיני , הם מהמאה הי . ' בשנת 886 / 885 הועתק במנזר סבס תרגום לערבית של הטפה של אפרים , עבור נזירי הר סיני , בידי הנזיר אנטוניוס דויד בן סלימן ( או אבן סינא , ( וביוזמתו של יצחק , אב המנזר . גם התרגום הערבי לדרשות של יעקב מסרוג ( שנתחברו במקורן בסורית ) נעשה במנזרים של ארץ ישראל , ומוכר לנו בכתבי יד ; המוקדמים שבהם הם מהמאות הט - ' הי . ' מאלף במיוחד מעמדם של התרגומים הערביים כשלב ביניים בין המקורות היווניים לבין התרגומים הגיאורגיים : בנוסף ל'חיי קיריאקוס' שנזכר 81 תרגום ערבי למקור היווני ובו תיאור המארטיריון שלו ^ GC 4 Z ,, I , pp . 516- ) K' ^ n- ' 1 riKDriD T nnra > 7 Ya ( 517 82 בכחויס , ( Bacchos ) בן לאם נוצרייה שנתאסלם , נטבל לנצרות מחדש בירושלים והוצא להורג בפסטאט בשנת 71-72 . 806 . קק . BreTiier , op . tit . מיכאל הסורי מביא סיפור דומה על נוצרי שהתאסלם ושב לנצרות בירושלים , ושם הוצא להורג ]) להלן , הערה LXXV ( 1962 ) , pp . 399-440 Cyriaque par Cyrilie de Scythopolis' , Le Muse ' on , G . Garitte , 'La version gregorienne de la Vie de S . 84 GCAL , I , p . 407 83 ( 134 111 , [ 134 88 GC 4 Z ,, 1 , p . 411 87 GCAL , I , pp . 377-378 86 Bollandiana , LXXVII ( 1959 ) , pp . 232-369 retrouve en arabe au Mont Sinai ' , Analecta idem , 'Le debut de la vie de s . Etienne 1 e Sabbaite 85 מהדורה ביקורתית : Hiewsoiymae A . D . 614 recensiones arabkae , G . Garitte , Expugnationis Louvain 1973-1974 . 163 Diable" \ Le Mi / jew ! , LXXXII ( 1969 ) , pp . 123- Idem , 'Homelie d'Ephrem "Sur la mort et le m אותו מעתיק העתיק שם באותה שנה גם את GCAL , I , pp . 445-446 90 Vat . ar . 71 Ms .
|
|