|
|
Page:117
השכבות הנמוכות , דוברות הסורית , נותרו בעיר ונאלצו לשאת בעול הרדיפות . יש לשער שהיו אנשים אשר הגיבו על הרדיפות בנטישת הנצרות ובקבלת דת האסלאם . ההיתר שפרסם טאהר ליהודים ולנוצרים שהתאסלמו בזמנו של חאכם לשוב לדתם הקודמת , מלמד על תופעה זו בבירור . ייתכן שגלי הגירה אלה לא גרמו מייד ובמישרין לצמצום מספרם של היוונים אורתודוכסים בירושלים , כיוון שתנועה מתמדת של צליינים יצרה בעיר אוכלוסייה ניכרת של תושבים ארעיים . צליינים רבים נשארו בעיר ובסביבותיה במשך תקופה ממושכת למדי . שמעון מסירקוסי , למשל , שהה בירושלים שבע שנים לערך בטרם שב לנדודיו , ולזרוס מהר גלסיויס ( Gaiesios ) שבאיזור אפסוס ישב בעיר ובסביבותיה שלוש עשרה שנים . דוגמאות אלה אינן יוצאות דופן כלל ועיקר . אוכלוסייה ארעית זו השלימה לכאורה את הפחת שנגרם כתוצאה מן ההגירה , אולם לטווח ארוך לא היה בה תחליף למשפחות שיצאו מהעיר . מרבית הצליינים האלה היו נזירים , והם לא הקימו משפחות . התוצאות הדימוגראפיות של הגירת חילונים חייבות היו להביא , בטווח ארוך , לצמצום של האוכלוסייה היוונית אורתודוכסית בעיר . תהליך ההתאסלמות , שנגס באותה אוכלוסייה בהתמדה ופגע בדוברי יוונית וסורית כאחד , חיזק מגמה זו במידה ניכרת . תהליכי ההסתערבות וההתאסלמות בתוך העדה הנוצרית תופעת ההתאסלמות של הנוצרים קשורה קשר הדוק בתהליך של הסתערבות , אלא שעדיין לא נחקר הקשר בין שני התהליכים . אין ספק , שמסוף המאה הח' ואילך עובר על הקהילה היוונית אורתודוכסית בירושלים תהליך ברור של הסתערבות . הוא ניכר בראש ובראשונה באימוץ הלשון הערבית לצרכים פולחניים רתיים ובתרגום של ספרי קודש נוצריים לשפה הערבית . ה'קוממו ךטוריום' מזכיר אמנם רק נזיר אחד , המזמר את תפילותיו ב'לשון הסאראצנים' בעמק יהושפט בראשית המאה הט , ' אולם מחקר כתבי היד הארץ ישראליים מלמד , שהתופעה היתה נרחבת ביותר . כמו כן מלמדים כתבי היד , שירושלים היתה מרכז חשוב של תרגום ספרים מיוונית לערבית , ומכאן הם נפוצו לכל עבר . חלק נכבד בפעילות זו נטל מנזר סבס . התרגום הערבי של האוואנגליונים נעשה בין השנים , 840-630 ומקורו הירושלמי יווני ניכר עדיין בסדר הקריאה הליטורגי ( פךיקויפה , ( על פי הלוח הירושלמי המצוין בו . כתבי היד הקדומים ביותר של תרגום זה המצויים בהר סיני מוצאם מירושלים , וכתב היד השמור עתה בספריית הפאטריארכיה היוונית אורתודוכסית בירושלים מוצאו ככל הנראה ממנזר סבס או ממנזר ארץ ישראלי אחר " . במאה הט' השתמשו במנזר סבס בפסאלטריום דו לשוני , יווני ערבי , וידועים לנו ארבעה כתבי יד של פסאלטריום זה מאותה מאה . גם כתבי היד הקדומים ביותר של התרגום הערבי לספרים האחרונים של הברית החדשה ( להוציא האוואנגליונים ) מוצאם במנזר סבס . המוקדמים שבהם הועתקו בשנת . 902 / 901 כתב היד של לקטיונאריום 79 יווני אורתודוכסי בערבית לברית החדשה , שנכתב במאה הי"א והיה שייך למנזר הצלב בירושלים , שמור עתה בירושלים . נתונים אלה מורים בבירור על הסתערבות של הליטורגיה Literatur , I , Vatican 1944 , pp . 142-145 G . Graf , Geschichte der christlichen arabischen 7 ibid ., pp . 81-82 74 [ להלן : [ GCAL , 1 76 אוסף של מזמורי תהלים , מסודרים לפי השימוש שנעשה בהם בעבודת הקודש . יי pp . 170-171 ; J . Blau , A Grammar of 78 GCAL , I , p . 115 \ 9 Christian Arabic , \ , Louvain 1966 , p . 33 GCAL , י אוסף של הקטעים מכתבי הקודש שנקראו במהלך עבודת הקודש . GCAL , 1 , p . 187 80
|
|