|
|
Page:110
הכנסייה , שמא תשתנה גישתם של המוסלמים בנושא שמירת הכנסיות . משום כך הוצג עמר כמי שהקפיד לבל תימצא למוסלמים בדורות הבאים אמתלא כלשהי לתבוע את כנסיות ירושלים כמקומות של פולחן מוסלמי ( ראה לעיל , עמ' . ( 47 רובה המכריע של ההיירארכיה הכנסייתית היה בכפיפות ברורה לפאטריארך , ואף המבנים שפעלה בהם היו תחת פיקוחו , להוציא מספר קטן ביותר של מנזרים וכנסיות , שהוחזקו בידי המונופיסיטים ואולי אף בידי הנסטוריאנים . במישור הליטורגי ניכרת כפיפות זו בארגון עבודת הקודש בירושלים ב'מעמדות' , ( stationes ) דהיינו בחלוקת העבודה בין כנסיותיה של ירושלים בתאריכים ובזמנים קבועים , כשהפאטריארך , או הממונים לתכלית זו על ידו , מכהנים בכנסיות השונות '' . בחגים מסוימים , למשל ב'יום א' של התמרים , ' עבר הפאטריארך מכנסייה אחת לשנייה בתהלוכה דתית חגיגית . בחגים אחרים נתבצעה עבודת הקודש בכנסיית ה'מעמד' של אותו יום בלבד . חלוקה זו נתנה תוקף ממשי לתפיסה , שירושלים הינה דיוקזיה אחת , המנוהלת בידי הפאטריארך י תפיסה דומה לזו שהנחתה את האפיפיורים ברומי . הכפיפות של הכמורה והמבנים לפאטריארך ניכרה גם בתחום 48 גם הסיפור על כניעת העיר , גם נוסח ההסכם עם עמר , הנם פרי הדמיון . על ההסכם ראה : Caliphs and their Non-Muslim Subjects : A Critical A . S . Tritton , The ; 10-19 Studyof the Covenant of'Umar , Oxford 1930 , pp . וראה לעיל , פרק ראשון . 49 ראה תיאור החגים בירושלים אצל פראוור , הצלבנים ( לעיל , הערה , ( 2 עמ' . 191-185 תוכנית כנסיית הקבר , מתוך תיאורו של הנוסע אךקולף שביקר בירושלים בשנת 680 בקירוב
|
|