|
|
Page:108
להניח שהקשר עם הכנסייה היוונית אורתודוכסית לא נותק לגמרי . מקבילה מעניינת לקשרים אלה אנו מוצאים בזיקה שקיימו הנוצרים היעקוביטים בירושלים עם הקופטים ( שתיהן כנסיות מונופיסיטיות ) במצרים . בשנת 1092 אף שיגר הפאטריארך הקופטי קירילוס ב' ( Cyriiios 11 ) בישוף קופטי לחנוכתה מחדש של כנסיית מריה המגדלית . החיכוכים המסורתיים בין הכנסיות השונות לא ביטלו את האפשרויות לשיתוף פעולה בין הנוצרים בירושלים , ובעיקר הושגו תוצאות חיוביות כאשר נעזרה הקהילה המקומית בנוצרים שנתמנו למישרות חשובות במנהל . הפאטריארך תומס ב' ( 979-969 ) המשיך בעבודות הבנייה של כנסיית הקבר , שנהרסה בשנת , 966 הודות לסיועו של עלי אבן סואר , יעקוביטי שכיהן בממשל עד שנרצח . כיוצא בזה אנו מוצאים בשלהי המאה הי"א , כשהסלג'וקים מינו את מנצור אלטלבאני , נוצרי קופטי , כסגן מושל ירושלים , והמקורות מעידים שהוא סייע הרבה לצליינים קופטים ולנוצרים המקומיים ( וכמותו גם אשתו . ( יכולתם של הנוצרים להסתייע מעת לעת בבני דתם המשרתים במנהל מקבילה לידוע לנו על היהודים באותה עת . יש בעדויות אלה כדי לחזק את אמינות תלונתו של מקדסי משנת 985 בערך , שבירושלים 'הנוצרים מרובים ... והם נוהגים בדרך גסה במקומות הציבוריים ... בכל מקום [ בירושלים ] ידם של הנוצרים על העליונה . ' מטעם זה לא יכול היה נוצרי שהתגייר בערך בשנת 1000 להשתקע בירושלים ; הנוצרים בעיר רדפוהו , כשהם נעזרים בבני דתם שבשלטון , ועל כן ירד מצרימה , למצוא שם מקלט . כמה פאטריארכים ירושלמים קשרו קשרים עם החצר הקארולינגית . מפורסם ביותר מעשהו של גאורגיוס , ששלח לקארל הגדול את מפתח כנסיית הקבר , אולם שליחים יצאו מירושלים לאימפריה הפראנקית גם בזמן כהונתם של תומס א' ( בשנת ( 813 ואליה ג' ( בשנת . ( 881 היסטוריונים מאוחרים שגו כאשר פירשו קשרים אלה כקבלת חסות פראנקית , כהמרה של הזיקה אל קונסטנטינופול בזיקה חדשה אל המערב , או כהעברה של הבעלות על כנסיית הקבר לידי הלאטינים . למעשה יש לראות קשרים אלה במסגרת המאמצים המתמידים של הפאטריארכים הירושלמים לגייס כספים ברחבי העולם הנוצרי . נזירים מתרימים יצאו לתכלית זו מערבה , כשבידיהם שרידי קדושה וחפצים סמליים ( כגון מפתח כנסיית הקבר , ( כשם שיצאו לאותה תכלית גם למרכזים אחרים בעולם הנוצרי . אנשי כנסייה מערביים סייעו לפאטריארכיה של ירושלים באיסוף ההכנסות מנכסיה שבמערב . כך , למשל , 41 הפרשה מוכרת ממכתב המלצה שהביא עמו הגר מירושלים לשמריה בן אלחנן . נ' גולב מנסה לזהות את הגר עם הכומר הסלובני ו ^ ליניס , ( Wecelinus ) שנתגייר בשנת . 1005 ראה מאמרו : 'גר צדק שברח למצרים בראשיתה של המאה הי"א , עם שאר ענייני גרים במאה הי"א , ' ספונות , ח ( תשכ"ד , ( עמ' פה-קד . ובייחוד עמ' צג-קב . גויטיין , לעומתו , סבור שמדובר בנוצרי שמוצאו ממקום סמוך לדמשק , ומטעם זה קל היה לנוצרים שבמנהל לזהותו ולרדפו . ראה : . 1971 , pp . 308 , 593 ( n . 43 ) Goitein , A Mediterranean Society , II , Berkeley s . D . על רדיפת היהודים בירושלים בידי הנוצרים ראה עדותו של הקראי סלמון כן ירוחם , מאמצע המאה הי , ' המצוטטת אצל גולב , שם , עמ' צה , וראה לעיל , פרק ראשון , הערות . 27-24 215 xith Century ' , Byzantion , xvm ( 1948 ) , pp . 207- Byzantine Protectorate in the Holy Land in the Review , L ( 1935 ) , pp . 606-619 ; idem ., The magne and Palestine' , The English Historical xxx ( 1919 ) , pp . 67-75 ; s . Runtiman , 'Charie- protectorat de Charlemagne ' , Le Moyen Age , a la fin du VIII e siecle et l ' e ' tablissement du L . BreTiier , 'La situation des Chretiens de Palestine 42 43 ראה לאחרונה מ' גיל , 'הקדשת נכסים וממון על ידי נוצרים ויהודים לטובת ירושלים בתקופת הכיבוש המוסלמי הראשונה , ' ( 1099-638 ) קתדרה , 18 ( תשמ"א , ( עמ' . 64-58
|
|